מקדש מלך על ספר הזהר ב:תעט

ה"ג ולא עבד לה נסין משכנא אחרא עמיה. פי' מלכות:

ומשכנא עילאה פי' בינה. ה"ג אוקים וסעיד.

וקיומא לאו איהו וכו' פי' שהקיום לא שייך עד שיתן את קרשיו ואדניו וכו'. וא"כ ויקם משה את המשכן הו"לל בסוף הענין ולא בתחלה.

בהני תלת סטרי אוקים משה משכנא פי' בפרשת ויקרא כתב הר"חו ז"ל הוקם המשכן הוא פרצוף הנוקבא שנבנה ונתקן עכ"ל. וא"כ ויקם משה את המשכן היא בחינת אחת שנתקן פרצופה ונבנה: ויתן את אדניו היא בחינת שנית שתיקן נה"י דידה שנק' סמכין שבאים בסוד תוספת ובכח זה יתרפו סמכין דס"מ כמ"ש הזוהר לקמן. וישם את קרשיו היא בחי' שלישית שאחר שתיקן הפנימיות של המלכות תיקן החיצוניות שהקרשים הם השרפים כמ"ש לעיל בזוהר והם חיצוניות ההיכל וז"ש הזוהר ובהני תלת סטרי אסתלק משכנא ושיעור הכתוב ויקם משה את המשכן שהוא פרצוף הנוקבא. ומפרש במה היתה הקמתו ואמר ויתן את אדניו וישם את קרשיו בכח ג' אלה נתקן. את פרציה מב"על פי' כשהכתוב מדבר על ירושלים וא"כ וגדרתי את פרציה מב"ל.

ממאן מאינון חייבין פי' ע"י מי יהיה גדר פרצה. ותירץ דהיינו אחר שימותו הרשעים שבהם אזי יהיו נגדרים פרצותיהם שאין שום משטין יכול ליגע בהם. ממאן מרודפים ע"י מי והריסותיו של ישראל אקים מסכת דוד שהיא מלכות. היינו דכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה. פירוש וכן פסוק ובניתיה כימי עולם ר"ל ובניתיה למ' עד שתהיה כימי עולם שהוא זעיר.

אמאי ויתן פי' הו"לל וישם את אדניו כמו וישם קרסיו. ותירץ בעל כרחו דס"מ. וכמ"ש אחורי הדף.

ומאן אינון ספירין א"וא ודעת הנקרא ספר וסופר וספור ומשם יהיו נתקנים נה"י דמלכות כדי שיהיו נדחים החיצוני':