מקדש מלך על ספר הזהר ב:תלז

ה"ג ועשית מזבח וכו' ה"ג דאיהו פנימאה. ה"ג דאיתכפייא וערק ול"ג ואיתכפייא ה"ג כיון דכתי' מזבח אמאי אקרי וכו' דנטלי מהאי אתר לאתקטר' וכו' ה"ג ור"ל שבכח הקטרת שעושים במזבח הפנימי קושרים הקליפה כמו שעשה אהרן שעקד מלאך המות: ה"ג דהא אסיר לאקטר' באתר אחר' קטרת בר ממחתה דיו"הך. ופירש שביו"הך היו מקטרין במחתה בין בדי הארון. אבל בשאר הימים היה נותן גחלים מהמחתה ע"ג מזבח הקטורת ואח"כ משים עליהם קטרת ומשנה שלימה היא במסכ' תמיד:

מאן האי דדינא רדיף אבתריה אצטריך להאי קטורת וכו' לאסתלקא דינין מניה בח"י דף ר"ז כתבו חכמי האמת כי כל הבקשות שמבקש האדם מהש"ית לולי המקטרגים והמונעים שיש באותה הבקשה היתה בקשתו נעשית בין שיהיה צדיק או חוטא אמנם בהגיע המתנה או הבקשה ההיא דרך צפון ששם מעבר כל השאלות. אותם הכוחות מערערי' ואומרי' נעמוד לדין עליה. ואם אינו ראוי לא ישיגהו והיא צפונה שם לצדיק שנאמר וצפון לצדיק חיל חוטא. ואלמלא עקידת יצחק אין אחד מהנבראים יכול להפיק רצון שאלתו מרוב דקדוק הדין במקום הזה וכן הקטרת עושה פעולה זו לכבוש את הדין כמ"ש בזוהר בפר' ויקהל מאן דדינא רדיף וכו' ולכן בפרט ביו"הך צריך לאומרו בכוונה יתירה. ובפרט למי שבא בסוד ה' להבין סוד ג' מנים יתרים שמהם מכניס כ"ג ביו"הך שהם ג' מדריגות עליונות שעלתה מלכות שמים לבית אמה ותשב בפתח עינים. ולפי שאין היום כשאר ימות השנה שנמשכים הארות ושפע עליון למלכות שמים למטה אלא היא העולה שמה. לפיכך היתה דקה מן הדקה ה"ג ואידכי משכנא: