מקדש מלך על ספר הזהר ב:תל

ואיתעביד רזא דשמא קדישא פירוש מלכות נקרא הוי"ה כמ"ש לעיל ואזי נשלמה:

יהושע מלא רוח חכמה פי' מלכות יש בה הארת ו"ק דאבא הנקרא רוח חכמה:

בגין כי סמך משה פי' זעיר שעל ידו מקבלת כל ההארות

בההוא חילא דאישתתף גו דמא לאיתקיימא גופא ז"ל הרב בספר ק"י דע כי אחר השינה הרוח עולה בסוד מ"ן בסוד בידך אפקיד רוחי והנפש נשארה למטה עם הגוף. אמנם מה שהיתה הנפש מתפשטת תוך שס"ה גידים שהוא דם בסוד כי הדם הוא הנפש עתה מסתלק משם ונסגרת היא וכוחותיה תוך הלב מפני המזיקים כי הנפש יש לה אחיזה בקליפות ובזה תבין למה אין מתעורר האדם תכף משנתו. כי אין הנפש יכולה לדפוק ע"י הדם כשאר האיברים ואזי אין האדם יכול לקום מאיליו עד שיקראוהו ויעוררו נפשו להתפשט באיבריו בחוזק כח הקריאה עכ"ל ובזה מובן לשון זה. וז"ש בגין דבליליא נשמתא סלקא וכו' היינו שעולה בסוד מ"ן ומ"ש ואישתאר ב"כ בההוא חילא דאישתתף גו דמא ר"ל מתקיים האדם ע"י הנפש שנסתלקה משאר האיברים ונשתתפה בתוך הדם שבלב כדי לקיים הגוף:

ועכ"ד וכו' פירוש אע"פי שעדיין הנפש נסגרת תוך הלב אפ"ה טעים טעמא דמותא שהשינה אחד מס' במיתה. בר חילא דדמא בלחודוי דאיקרי נפשי דהיינו שהנפש מתפשטת בדם שבלב וז"ש ההיא דאתפשטא בדמא תדיר. דהיינו הנפש המתפשטת תמיד בדם הגידים עתה בעת השינה היא בתוך הלב כדין מתיישבא חילא דדמא באתריה. פי' אחר התפלה חוזרת הנפש להתפשט בתוך שס"ה גידים.

ואיתגבר חילא דנשמתא: פי' גם הנשמה והרוח חוזרים להתפשט באדם והנפש היא מרכבה להם וז"ש ואתיישבא על ההוא אתר

ודא איהו נ' כתב בס' א"י נ' של עונן היא כמו נ' של נחשת של פרשת תרומה ור"ל שעונן הוא נוגה. ונ' היא מלכות. המתלבשת שם בנוגה.

תיקונא דגרמיה פירוש שלובש ציצית ותפילין וקורא סדר הקרבנות וכדבסמוך:

תיקונא דהאי עלמא פירוש בברוך שאמר.

תיקונא תליתאה וכו' פירוש בהללויה

תיקונא דשמא קדישא וכו' היינו יוצר ותפלה כדמפרש: