מקדש מלך על ספר הזהר ב:תה

ה"נ אתא רבי אבא ונשקיה אמאי כניש לון בגין לממסר לון שבת כמלקדמין. פירש זה טעם ד' לויקהל משה כי רבי חייא בריש הפרשה ס"ל דכניש לון מע"ר לומר קחו מאתכם ולא מע"ר. ורבי אבא ס"ל שם ויקהל כמו הקהל את העם וכו' אנשים ונשים וטף. ור"ש ס"ל ויקהל כניש גוברין לחודייהו ור' יצחק דהכא ס"ל כניש לון בשביל השבת לתת השבת להם לבדם כדמפרש.

ודא איהו דלא נטירו אינון ע"ר פירש למה לא נטירו וכו' מפני ששמעו שאמר ה' ביני ובין בני ישראל נתקנאו ועשו העגל ויצאו מדת התורה וז"ש ודא איהו דלא נטירו וכו' שהשבת הוא כנגד כל התורה כולה ולא רצו בשמירת השבת ובכל התורה:

ה"ג ביומא שתיתאה בשעתה דמטי זמנא דערב כוכבא חד מסטרא דצפון נ"ב ס"מ של אש מתלקחת:

ע' כוכבין נ"ב ע' שרים:

סחרנייהו דאלף טורין נ"ב היינו נוגה ועיין ענין אלף טורין בפ' בראשית שהם נגד אל שד"י במילואו

גוונין אחרנין דלגו מניה נ"ב אלו הגוונין דנוגה:

וההוא חוורא על לגו פירש זה המדורא מושך אותו אליו והוא נכנס לפנים מפני שלא ינק ממנה ועכ"ז נוצחו ונכנס המדורא לפנים ממנו וקריב לגבי ההיא נקודה נ"ב יסוד דנוקבא.

חמא להאי חיזו: פירש לס"א

בתיקונא דלא קיימא וכו' פירוש בתיקון שאין לו קיום עד דשליט ההוא כוכבא היינו ס"מ של אש מתלקחת וכלולים עמו ע' שרים ואזי הקליפות יש להם קיום. אבל רוח סערה דא איהו ההוא כוכבא: עכשיו מפרש פסוק והנה רוח סערה כולו על ס"מ של אש מתלקחת שהוא כוכבא הנזכר: ולא כמבואר במקום אחר שהפסוק מדבר על ד' קליפות. והכל אמת כי ע' פנים לתורה

מן ההוא סטרא קא אתיין פירש מסיגי הגבורות הנקראים צפון וז"ש סוספיתא דדהבא.

דקיימא בחורבא נ"ב נתבאר בפר' תצוה כי שם שליטתם

שליט בגו נקודה דיישובא נ"ב ח"ו בעת שליטתו על השרים עכ"ל ואיירי בשעתא דחבו ישראל כמ"ש בסמוך ולכך שולט בא"י שהיא נקודת היישוב אבל כשעושים רש"מ אין לו שליטה בא"י וז"ש וכל מלין דיישובא בר ארעא דישראל דהיינו כשעושים ר"שמ כדמפרש כד שראן ישראל בגווה איהי לא שלטא עלייהו ולבתר דחאבו ישראל שלטא על ארעא קדישא. ו

ה"ג שלטא וכו': דא איהו עננא דחשוכא פירש כוכבא הנזכר הוא ענן חשוך: