מקדש מלך על ספר הזהר ב:שסז

שתין רבבן פי' נגד ו"ק: ה"ג וכדין אתכפייא ה"ג ושולטנו דס"מ חייבא:

דאיהו דיליה ממש אתעיין בפ' תרומה דקנ"ז מ"ש שם בשם האר"י ז"ל בסוד בית שדה מדבר

דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא פי' הם הבירורים שנבררים מהקליפות הנקרא חשך: ה"ג ולאסתלקא לבתר בטוב:

פתח ההוא סבא ואמר תקעו בחדש שופר וכו' אתקינו כרסיא דדינא וכו' וההוא ז' עילאה דאיקרי עלמא דאתי מניה נהרין וכו' עד דסליק לההוא טינרא תקיפא דחפי לסיהרא וכו'. רחמי ברחמי באתערותא דלתתא בס' ח"י דף קל"ז ז"ל פשטי הדברים בנקל כי הכוונה לומר כי עתה בר"ח תשרי אז מתחיל להתעורר תוקף הדין כי אז זמנו יען תחלת חדש הז' הוא ממשלת מלכות שמים שהיא הז' לשש קצות והיא ראש השנה ממש כי סוד שנ"ה הוא ספי"רה במספר ור"ל ראש הספירה ממטה למעלה וז"ס ראש השנה. וכאשר מגיע חדש הז' שאז התעוררותה להתחזק בדין הק' שהוא דינא עילאה תקיפא סוד הגבורה כמ"ש שמאלו תחת לראשי. ואז כאשר הוא מתעורר מתעוררת גם הקליפה סט"א עמו. באופן שהם מקטריגים על בני העולם ועולים למעלה ומתפשטים סביב גבול הקדושה ומכסים בענן הזה את אור מ' שמים שלא תאיר לעולם התחתון. וכל מה שיושפע רוצים לשלול. ואז היא נקרא כסא על כי היא מכוסה מהקליפה. ומ' שמים טועמת ממרירות הדין רחמנא ליצלן:

וכל העולמות תלויים אז בדין כי על כן צריך תיקון גדול להסיר הקליפות שהם העננים שרמז עליהם ירמיה סכות בענן לך. והדין מתגבר והולך עד שהכרוז הולך בכל הרקיעים לתקן כסא דין לדון את כל העולם. וע"י השופר שמעוררים ישראל למטה בוקע הבל השופר עד למעלה למעלה עד שאם הבנים שהיא השופר גדול דבה כל חירו ורחמי מתעוררת בשפעה אל הגבורה מדת יצחק ענף שלה ומתהפכים כולם לרחמים וקטיגור נעשה סניגור והכל בהתעוררות קול שופר. ותבין טעם לר"ה ב' ימים וכו':

דינא עילאה תקיפא פי' גבורה:

למאריה דכולא פי' בינה. ומ"ש

דאיהו בעי למידן: פי' ע"י המ' כמ"ש הסבא עצמו לקמן דף קפ"ו:

וההוא שביעאה פי' בינה: ה"ג מגו תתאי אי אינון כשרן ואי לאו כשרן: כדין קיימא מלה דלא נהיר וכו'. ה"ג אמאי לא מסרה לון בידא דמקטרגא:

טינרא תקיפא נ"ב ס"א: