מקדש מלך על ספר הזהר ב:שמו

ה"ג איהו כנור דדוד ד"א ולא אמר וכו'. פירוש לעיל פירש אלוה אל ו"ה שהם זו"ן שבניינם מחסד שגם המלכות כתיב בה והוכן בחסד כסא. אבל השתא מפרש אלוה העושים אותי שהם זו"ן ואינו מחלק התיבה לשנים אל ו"ה.

א"ה הא בסטרא דדרום וכו' פירוש כ"ש שדרום שהוא חסד שידחה אותם ואמאי משטטי בסטרא דדרום ואדרבה היה ראוי להיות בהפך שלא יהיו משוטטים רק בחצות השני שאז אתער רוח צפון שהוא בחינתם. ותירץ אלא ודאי וכו' ור"ל אלו ניתן להם שליטה בחצות השני שיש רוח צפון בעולם יחריבוהו ח"ו. לכך משטטי כשיש רוח דרום שגוברים החסדים ואינם יונקים אלא די חיותם. ומ"ש שבחצות ראשון יש רוח דרום הוא הפך ממ"ש במסכת ברכות פרק א' חצי היום רוח מזרחית חצי השני דרומית: חצות לילה הראשון מערבית חצות השני צפונית. ה"ג בסטר רוח דרום דקא שלטא.

דקב"ה פירוש יעקב

עאל גו אינון צדיקיא וכו' פירוש מזדווג עם לאה והצדיקים הם שם בסוד מ"ן וכמ"ש בסמוך:

דכ"ב אתוון נ"ב הם יו"ד ה"א וא"ו ה"א אל"ף ה"א יו"ד ה"א. אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד. שיש בהם ל"ב אתוון.

כללא דשמא קדישא פירוש הלל היא המלכות שגי' אד"ני והיא ה' אחרונה. וי"הו הוא שאר אותיות הו"יה הרי שם הו"יה בתיבת הללויה: