מקדש מלך על ספר הזהר ב:שלו

מעלמא דאתגליא פי' מ'.

ואי אכתיב בשמא איהו בה' כגון האל פי' אע"פי שאמרנו כל מלין דאינון מרזא דעלמא עילאה אין שם ה' ודוקא במלין דעלמא דאתגליא יש שם ה' היינו דוקא בתיבות שאינם שמות אבל אי אכתיב בשמא כגון האל הגדול. וע"פי שהאל רומז ללאה שהיא בחי' אימא וכמ"ש הרב בכוונת האל וכן הגדול הוא בחסד ואינם במ'. כיון שהם שמות יש בהם ה'. ה"ג והכא דאיהו באתגלייא. ה"ג ובצורכי סעודה שפיר ואצטריך לאתעסקא במלין דאוריית' דהא כד אתאמרו מלין דאורית' על פתורא וכו'.

לגבי עתיקא דעתיקין פי' בינה

וע"ד איהו באורח סתים פי' שאנו אומרים שאכלנו משלו. וכמ"ש הרב בכוונת נברך שאכלנו משלו נברך את המ' מהבינה שאכלנו משלה ולכך הוא בלשון נסתר.

ובטובו דא ימינא פי' חסד.

ומטובו דא דרגא אחרא פי' נצח שהוא ענף החסד:

טוב איהו כד כליל כונא בגויה ז"ל הרב בכ"הכ דע כי אבא הוא הוי"ה דיוד"ין ויסוד דאבא מסתיים ביסוד דזעיר ושם ביסוד דזעיר ע"ב דיוד"ין של אבא והוא גי' חס"ד ובמנין הכל יוצא מיסוד דזעיר ליעקב והשאר שהוא גי' טו"ב נגנז ביסוד דזעיר ואינו מתפשט וז"ש בזוהר אך טוב וחסד ירדפוני טוב כד לא אתפשט וחסד כד אתפשט עכ"ל ואע"פי שאמרנו לעיל טו"ב הוא חסד אינה קושייא שחסד גם הוא בחינת ע"ב וכן חסד גי' ע"ב. ובמ"א כתב הרב שהחסדים כשמתפשטים למטה נק' חסד וכשאינם מתפשטים נק' טוב וז"ש הזוהר טוב כד לא אתפשט וחסד כד נחתת לתתא עכ"ל:

ברוך אתה י"י אמ"ה הזן את העולם כולו בטובו כך היא הגרסא האמתית

בב"ה ברית ותורה פי' יסוד נק' ברי' ות"ת נק' תור' והמלכו' מהם תיקונ' דבההוא טוב אתזון ברי' ותור' פי' שיסוד ות"ת ניזונים ממה שנשאר משם ע"ב שהוא גי' טו"ב כמש"ל בשם הרב. דאיהו תיקונא דהאי טוב גרסינן ור"ל שיסוד ות"ת הם מכסים ומלבישים לאותו האור של ע"ב הנק' טוב כי נודע כי סוד התיקון הוא הלבוש.

אתפשטותא דטוב איהו הודאה איתא בפרדס שער ירך יעקב פ"ד פי' זה המאמר וז"ל בקיצור אתפשטות' דטוב. פי' מה שנתפשט מהחסד הנק' טוב הוא הוד דזעיר כי ברכה שניה נגד הוד שהיא הודאה והוא התפשטות החסד ולכך מקשי הא כתיב נעימות בימינך נצח דמשמע נצח הוא קו ימין אבל לא הוד ואיך אמרת שהתפשטות החסד הוא ההוד ותירץ לאו הכי לא כמו שסברת שהוד נמשך מחסד אלא אחזי על וכו'. ור"ל ששרש ההוד ההוא בחסד ע"ד המים הרו וילדו אפילה. ומ"ש ואי תימא נצח בימין ר"ל שהכתוב אמר דוקא נצח בימין. אבל הוד אפי' שורש בחסד אין לו ותירץ הא כתיב נעימות בימינך שהם שנים וראייה שההוד קרוי נעים כתיב נעים זמירות שהוא דוד שאחוז בהוד ע"ד איהו בנצח ואיהי בהוד: ומ"ש ודא שמאלא לעולם ההוד בשמאל ממש שהוא קו הגבורה אבל נכלל בימין והודאה הוא על שרש הימין שמשם שרשו ע"ד המים הרו וכו'. עכ"ל: