מקדש מלך על ספר הזהר ב:ל

מ"ט יומין קדישין עילאין הם מ"ט גבורות דמ' כי נודע שה' חסדים הם מ"ט לפי שז' חסדים הם וכ"א כלול מכל הז' וכן ה' גבורות הם מ"ט כמ"ש הרב בדרוש העומר ומ' בניינה מהגבורות וז"ש מ"ט יומין וכו'. ומ"ש יתבין קיימין למיטל רשותא וכו' ז"ל האר"י בדרוש השופר וא"ת הא כתיב תרדמה על האדם ויישן ולא על הנוקבא וכשמסתלקים המוחין מזעיר גם נה"י דזעיר שהם מוחין דמ' מסתלקים אם כן גם היא ישינה והתשובה כי אז מאיר דל"ת של קשר של תפלין שהיא לאה בסוד מוחין עכ"ל וז"ש קיימין למיטל רשותא מאבנין זהירין דגליפין בההוא חושנא שר"ל מ"ט של המ' מקבלים מן המוחין שחקוקים בלאה שנק' חושנא. א"נ יש לפ' מ"ט יומין הם ז' היכלות דבריא' שכל א' כלול מהז' הם מ"ט והם מקבלים ממוחין דלאה לפי שהבריאה מכונה של אימא ולאה היא בחי' אימא כנודע. וההוא דלביש חושנא הוא זעיר שמתלבש בלאה:

יתיב בכורסייא פי' יושב על המ' שנק' כסא. ומ"ש דארבע סמכין הם ארג"מן שסובבים המ': קיימין מסתכלין בחושנא קאי על ד' סמכין שהם ארג"מן שמקבלים הארה מן לאה זהו מה שנלע"ד לפי שיטת הרח"ו. אבל בפ' פקודי דף רל"א כתב הזוהר דחשן הוא זעיר ואפוד היא מ' ולפי זה מ"ש י"ב טורי וכו' הם י"ב הארות דדיקנא כמ"ש לעיל ומ"ש עאל ההוא דלביש חושנא ואפודא היא אימא שעלתה לדיקנא דאריך להתפלל על ישראל והיא לובשת ז"ון שהם חושן ואפוד. ושאר הלשון כדלעיל חוץ ממ"ש מ"ט יומין קדישין וכו' הם מ"ט דמלכות כדלעיל הם מקבלין מאבנין דגליפין בחושנא שהם מוחין דזעיר שנק' חושן: ומ"ש וההוא דלביש חושנא היא אימא. ומ"ש דיתיב על כרסיא קדישא הם חג"תם שהם כסא לבינה וז"ש דארבע סמכין. ומ"ש קיימין מסתכלין בחושנא וכו' קאי על מ"ט יומין הנז"ל שהם מ"ט דמ' והם מסתכלים בחושנא שהוא זעיר:

על מימריה וכו' שאין אשה עושה כלום בלא רשות בעלה:

בת"רך נ"ב כמספר תר"ך אורות:

ושמא קדישא הוא שם המפורש שחקוק בציץ:

קטירי בסטרוי דימינא קדישא פי' קשורים בקצוות דזעיר. שהוא ימינא לפי שבניינו מהחסדים:

דשמאלא נטיל בידוי סמכי שמיא פי' דשמאלא שהיא המ' שבניינה מהגבורות נטיל בידוי נה"י דזעיר שהם סמכין דזעיר הנק' שמים ומגלה אותם לפי שהנה"י דזעיר מתלבשים בתוך המ' והיא מגלה הארותיהם:

הה"ד ונגולו כספר השמים פי' יתגלו כספר שהיא המ' שהיא נגלית כן השמים שהם סתומים יתגלו והיינו נה"י דזעיר שמתגלים ע"י המ' כן נל"עד:

גנתא נ"ב מ':

דנפקא מעדן נ"ב אבא

ד' רישי דנהרין פי' ארג"מן:

הו"לל לאגוז ירדתי פי' שהאגוז היא המרכבה ולמה הזכיר הגנה שהיא מ' ותירוץ משום שהוא שבחא דאגוזא לפי שאין האגוז שהם ארג"מן משתבחים אלא בגנה שהיא המ' ולכך הזכירה.

מה אגוזא וכו' מפרש במה דומה מרכבה לאגוז עד שנמשלה לה:

דאורייתא לא גלי ליה נ"ב אע"פי שלא הזכירה התורה אותה הדקה מובן מאיליו הוא כי אחר שיש ד' נהרות א"כ הלכלוך הוא הד'. ה"ג וכן במטה אהרן ויגמול שקדים. ה"ג ומן תיבותא ממש אשתמע ור"ל התיבה עצמה מורה שהוא דין ה"ג ר' אליעזר ה"ג דאיביה אתעביד עופא דפרח מניה:

בר מתפוחין נ"ב שאינם במ' אלא בזכר ור"ל אבל פירות שאר האילנות הם במ' כל אינון דלא עבדי פירין נ"ב הם היערים דס"א.

בר מערבין דנחלא פי' שהם בנ"ה כנודע:

בר מאזובא נ"ב הרומז ליסוד:

מאימא חדא נ"ב סנדלפ"ון דעשייה: