מקדש מלך על ספר הזהר ב:רצב

ונשקה בפומא יובן בהקדים מ"ש בס' הליקוטים וז"ל זווג גופא בגופא הוא ת"ת וזווג דרוחא הוא ג"ר דז"ון וחו"ב דזעיר מזדווגים ע"י הדעת שלו שהוא הלשון וכן ח"וב דמ' שהם חיך וגרון דידה מזדווגים על ידי הדעת דידה שהוא הלשון וארבעה הם והם מה שנותן זעיר למ' ושרש שלו נשאר בו. ומה שנותנת מלכות לזעיר והשרש כשאר בה עכ"ל ובזה מובן לשון זה.

וכד האי רוחא סליק פי' אחר שבאה הרוח שהיא מנשיקין דז"ון לעו"הז כשעולה למעלה מהעו"הז איתער לההוא היכלא וכו' דהיינו אחר שעבר על המלאך שהוה אכתרי"אל אח"כ מעורר היכל אהבה דאצילות. כדמוכח ממ"ש בסמוך דפגע במלאך אכתרי"אל וכתב הרב שהוא בכתר דבריאה. י"ה בחכמה ה' צבאות בבינה.

קאים לגביה פי' הרוח קאים לגביה דרב משריין ולא יכיל רב משריין לעכבא ליה.

ומ"ש ולאעברא בהו פי' ואזי הרוח עובר בתוכם.

עד דאעיל לגבי היכל פי' היכל אהבה דאצילות ה"ג כיון דאזיל סליק ההוא אהבה והיינו הרוח הנק' אהבה.

מאן ישקני ההוא דסתים וכו' פירש אריך ולכך הקשה וכי אריך ביה תליין נשיקין ונושק ולמ'

נהירו חד דקיק פירש אבא.

בחד שביל פי' יסוד אבא:

דנפקין ביה תליין פי' שאריך גו אבא: