מקדש מלך על ספר הזהר ב:כג

שכיח הוה איהו לעילא פי' שמ"ש ותצפנהו היינו לנשמת מרע"ה שאחר שנתעברה בה השכינה ותצפנהו מפני הקליפות:

דחפאת לה בסימנהא נ"ב שהתיבה היא בסוד המ' כנודע וגמא גי' מ"ה עם הכולל רמז שמאדם לוקחה זאת:

ה"ג בחפו דסטרא דיובלא יקירא ור"ל שהשכינה כסתה לנשמת משה בלבוש החשמל שהוא מן הבינה לפי שהבינה דוחה את החיצונים ופי' ותצפנהו באותו עולם קודם שנולד ואחר שנולד ולא יכלה עוד הצפינו והיתה יראה עליו כשעלה לקבל התורה מפני החיצונים ולכך ותקח לו תיבת גומא וכו':

דתרין גוונין חוור ואוכם נ"ב חסד וגבורה:

ואנח ליה למשה נ"ב ת"ת ור"ל שב' גוונין הם שהם חסד וגבורה ומשה הניחו המאציל העליון ביניהם לפי שנשמתו מן הת"ת אי נמי חוור ואוכם קאי על החשמל הנז' שכתב הרב שהוא מחצוניות נה"י דבינה ונודע שנ"ה הם ענף החסד והגבורה נמצא שבחשמל יש שני גוונים רחמים ודין והלביש למשה בו וז"ש ואנח למשה בינייהו:

מסטרא דשמאלאי נ"ב הנה נודע כי פרעה היינו בינה ובת פרעה היא מ' וז"ש מסטרא דשמאלא כי בניינה מהגבורות:

ולא על הים נ"ב המ' נקרא ים והבריאה נק' יאור ושם סוד נהר דינור ובאותו היאור הלכו לרחוץ: ה"ג דמחא אהרן:

ונערותיה הולכות נ"ב הם ז' הנערות הראויות לתת לה שהם היכלותיה שהם באים לרחוץ מן הדינים הקשים שם ולהשליכם על ראש רשעים יחול:

דוא"ו ה"א נ"ב שיש היכר בחותם פניו שבא מת"ת ומ':

אחותו דמאן פי' עכשיו שדרשת על הנשמה.

אחותיה דההוא קרא וכו' נ"ב ואינו ענין לפסוק אלא אחותו של אח הידוע שנאמר מי יתנך כאח לי:

כד"א מרחוק פי' שהמלכות מקבלת מאבא בסוד אבא יסד ברתא וז"ל הרב בכוונת העמידה דע כי בהיות נה"י דאבא בחג"ת דזעיר דהיינו פרקין תתאין דנה"י דאבא ורחל היא בנה"י דזעיר ואז נה"י דאבא רחוקות מרחל מדרגה אחת ואז יכולה לקבל מהם הארה בהיותם מרחוק וז"ס ה' בחכמה יסד ארץ. אך כשפרקי' תתאין דאבא בנ"הי דזעיר אינה יכולה לקבל הארה מהם לפי שהם מוכנים כנגדה אבל מקבלת מפרקין אמצעיים דאבא שעומדים בחג"ת דזעיר שהם רחוקים ממנה וז"ס ותתצב אחותו מרחוק כי אחותו דא כנסת ישראל ומרחוק דא חכמה כד"א מרחוק ה' נראה לי. גם נראה גי' ע"ב קפ"ד שהוא אחוריים דאבא ולכן נקרא חכמה מרחוק עכ"ל. ובאוצ"ח כתב עם אחר וז"ל הנה רחל היא אחור באחור בכותל אחד לשניהם אבל יעקב שהוא עומד בפני זעיר יש אויר פנוי ביניהם והארת יסוד אבא עיקרה ליעקב ומה שמאיר לזעיר הוא העברה בעלמא ולכן אין יעקב צריך להדבק עם זעיר אלא מרחוק וז"ס מרחוק ה' נראה לי וביארו בזוהר כי מרחוק הוא חכמה כנז' בפרשת שמות ובפ' בהעלותך על פ' ותתצב אחותו מרחוק כי כל האורות אבא הם מרחוק ולא מקרוב עכ"ל. ובזה תבין מאמר זה אתמשכו מאתר עילאה פי' מזווג ז"ון וחיה ונשמה שלהם מזווג א"וא וז"ש ורזא דמלה וכו' ומשמע דכל סטרין וכו' ר"ל שכל הפרצופי' התחתונים כולם נעשו מזווג זכר ונקבה שעליהם וכן המלאכים והנשמות כולם מזכר ונקבה וזהו מה שחדש הזוהר במ"ש ומשמע דכל סטרין בין לעילא בין לתתא וכו':

נפשא דא"ק עילאה פירוש נפש שקיבלה המ' מן הזעיר אי נמי שקיבלה המ' מן אבא שנק' חיה סתם כנודע שחיה מן אבא. ה"ג ותתצב אחותו דא הוא חכמה ולא גרסי' דבר אחר לפי שהוא סיום הרמז דלעיל וכן הוא בזוהר מוגה:

דא היא חכמה נ"ב מ' חכמה תתאה חכמת שלמה ונקראת כן לפי שבניינה ע"י חכמה עילאה בסוד ה' בחכמ' יסד ארץ אבא יסד ברתא:

ותתצב אחותו מרחוק דא חכמה בס"עה דף פ"ג כתב המלכות נקר' אחות לחכמה בסוד אמור לחכמה אחותי את וגם בסוד ותתצב אחותו מרחוק דא חכמה וזעיר נק' אח בסוד אח מאחד והיא נק' אחותו לזעיר בסוד לא זז מחבבה עד שקראה אחות והנה משמע בא"ז דף רצ"ו ע"א שעל הגלות מדבר לזה החכמה אומר אחות לנו שהשכינה נק' אחותינו. והיא קטנה. כי בכל יום ויום השכינה יורדת וגבורותיה מתגברים בסוד חבלי משיח ואין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו בסוד הגבורות ודינים דקטנות. וז"ש אחות לנו קטנה כי החסדים נקראים גדלות. והדינים נק' קטנות והיא בתכלית הגבורות ושדים אין לה שדים ר"ת "שמאל "דוחה "ימין "מקרבת ועדין בגלות המר הזה השיב אחור ימינו מפני וכו' ושדים אין לה ר"ל שני שדים שהם במקום החזה אין לה חסד וגבורה. רק השמאל דוחה בכל יום ומשליך לארץ תפארת ישראל. והיא יונקת גבור' מים הזדונים גוברים והקדושה הולכת ומתמעטת. מה נעשה וכו' באיזה נחמה ננחם אותה על מה שסבלה בגלות עכ"ל ופשט נעים עפ"י משר"זל יצר תינוק ואשה לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. וכאן ישראל נכללו מעמד שלשתן וז"ש אחות שהיא אשה לנו היצר. קטנה כמשמעה ואם באחד לבד צריך ימין מקרבת כ"ש בהיות שלשתם ולכן תמה ושד"ים שמאל דוחה וימין מקרבת אין לה עד מתי קץ הפלאות:

ה"ג וכדין ותתצב אחוחו מרחוק כד"א מרחוק ה' נראה לי נ"ב שמלת מרחוק שם רומזת על החכמה. ופי' כשנצבת אחותו שהיא נק' מרחוק. ור"ל כשהיא נצבת לצד א' התורה ואין עוסקים בה עכ"ל. ופי' לדעה מה יעשה לו אזי המ' מחשבת מה יסורין תעשה לו:

נחתת מדה"ד פי' בת פרעה היא מ' כמ"ש לעיל שהיא בת הבינה:

אלין אומיא פי' שלוחיה שכל הנבראים עושים שליחותו יתברך:

(מתניתין) כד סליקו תרין וכו' הרמ"ז כתב וז"ל מהרי"ץ כתב וז"ל כאן מדבר בענין ו"ק דזעיר ביציאתו מרחם אמו והם חו"ג:

דסליקו לקדמות חד מקבלין ליה שהוא הדעת המכריע ביניהם והוא בין תרין דרועין שהם חו"ג:

תרין נחתי לתתא הם נ"ה שהיו בתוך ח"ג:

חד בינייהו היינו היסוד ודבוקה בסופו מ':

חקלא דתפוחין קדישין מותבא דנביאי נ"ה חד בינייהו יסוד חבורא איהו שמתחברים בו החו"ג ואיהו נטיל כולא עד כאן לשונו: