מקדש מלך על ספר הזהר ב:רכ

ה"ג אתתקן בתיאובתא לגביה ואתילדו ביה הרים ואיתנים וכו'. פי' שנולדו בו אבות העולם שנקרא חג"ת ובנים שהם השבטים שהם נה"י כנודע שאבות נקראים חג"ת ובנים נק' נה"י ולפי שחג"ת סתומים ונה"י נגלים לא הזכיר הכתוב רק איתנים שהם נה"י וכפי האמת נולדו בתשרי אבות ובנים אלא הזכיר הכתוב השבטים שהם נגלים. ומש"רזל שנולדו בו איתני עולם והם האבות. אין כוונתם על איתנים דקרא אלא קושטא קאמרי שנולדו בו האבות שכלולים בבנים הנקרא איתנים: ה"ג כד מטא לתשעה וחמשין ונ"ב ע' פנים ז"ת ועטרת היסוד מפתח ס' והוא נ"ט עכ"ל ור"ל שחמשי' הם חג"ת נ"ה שכל אחד כלול מעשרה הם חמשים ויסוד יש בו ג"כ עשרה ומפתח נ"ט הוא יסוד שביסוד. ועטרת יסוד דזעיר שהיא מ' שביסוד הוא מפתח ס'. ומפתח ס' שהוא עטרת יסוד ששם מתגלה כל שפע היסוד הוא שנגנז ממשה.

מתורה שבכתב איהו אודע ליה ומשכיל ליה פי' תורה שבכתב שהוא זעיר אודע ליה ומשכיל ליה ליסוד והיינו כמ"ש לעיל שהמוחין דזעיר כשעולה יסוד בסוד הדעת נותנים לו הטיפה ומושך אותה מן המוח. ה"ג וכד אתתקנת תורה שבע"פ לגביה איהו מפתחא דכולא ומפתחא דיליה ודאי כדין משכיל לדוד ור"ל שהיסוד גם הוא משכיל ונותן הטיפה לדוד שהיא מ'. ה"ג

מאן הוא דיכול למיקם בריב דקב"ה בישראל מצותא תניינא דנצח קב"ה פי' כמ"ש לעיל שהשמות שבהם החליפם הקב"ה בשביל ישראל. ומ"ש

כל אלין ריבות לישראל וכו' פי' אע"פי שאתה מנצח וריב לה' עם יהודה כולם כאבא דאוכח לבריה. ה"ג וכי עוקבא עבד בבטן אין ודאי אבל בכולא דחה יעקב לעשו וכו'. הג"הה דקה שבזוהר הוא סיום ענין זה ובסופה גרסינן. בדמותו כצלמו דהוה מהיל וכד אתא ממנא דעשו לגביה דיעקב כבר אתילד תוקפא דיעקב דאיהו יוסף ודא הוא ובאונו שרה את אלהים שם בהג"הה.

אחוה הא תבע וכו' פי' עשו אחיו לא הקפיד אלא על הבכורה וברכה לפי ששאל מיעקב שיתן לו מה שיאכל משום ומבשרך לא תתעלם ולא רצה יעקב עד שמכר לו הבכורה אבל מה שעשה לו בבטן לא ידע זה רק סמ"אל. ה"ג וארמי ליה לאחורא מאי אסורא וכו' ור"ל שהעו"הז נקרא אחור לגבי עו"הב ונקרא עקב שהוא לשון סוף לגבי עו"הב וזהו בבטן עשה לאחיו שיקרא עקב. וסוד הענין שמוחין דקטנות הם שני אלהים גי' עק"ב ויעקב דחה לעשו לינק מהקטנות לבד שהם דינים: