מקדש מלך על ספר הזהר ב:רי

ה"ג מאן הוא מונה לככבים מספר מונה לככבים ה"ג ולא אתאביד כלום. אדמת עפר אינון אתוון פירש אדמת עפר הם אע"ד פמת"ר.

בניינא תניינא עפר פי' גוף השני שהוא בן היבם נק' עפר.

קדמאה אדמת' פירש גוף הראשון ומפרש הטעם למה השני נק' עפר והראשון נק' אדמת ואמר תניינא דאתתקן עיקר לכך נק' עפר.

קדמא' פסולת לגביה לכך נק' אדמת וז"ל הרב בספר ק"י אדמת עפר הוא הנוגה עכ"ל ולע"ד כי אדמת הוא נוקבא דנוגה ועפר דכורא דנוגה ולכן עפר טוב מאדמת ומ"ש טסין באוירא לפי שיונקים מן יאהדו"נהי שנק' אוירא כמ"ש הרב בס' ק"י ונעתיק לשונו בפרשת פקודי בדף רמ"ו ע"ב וגוף הראשון שנקרא אדמת הוא מנוקבא דנוגה. והשני מדכורא דנוגה שרובו טוב.

ה"ג ואי אעקר גרמיה מפולחניה פירש שלא רצה לפרות ולרבות וכן מוכח לקמן.

ואתמסר לבר נש דאיהו משית סטרין פירש יהיה עבד לאדם שהוא מו"ק דזעיר שלפי שזה עקר עצמו מהם לכך עונשו כך ואע"פי שאנו רואים איש זה שלא עסק בפריה ורביה ולא היה עבד איפשר שנשמתו מתגלגלת באדם שמוכר עצמו להיות עבד ושיעור הכתוב כי תקנה עבד דהיינו אותו שלא רצה לעסוק בפריה ורביה והיה עבד לאדם אחר שהוא מו"ק דזעיר ויפלח שית שנין עד שנת השביעית שלו ואז מ' הנק' שביעית פריק ליה וחוזר לעלמא דנוקבא. ואם לא רצה פירוקא דיליה אזי יהיה נרצע ביד ס"א עד היובל שרומז לבינה ואז בינה מחזרת אותו לגלגול ופריק ליה מיד הס"א ונדבק במ' וכל זה אי עביד תולדין וז"ש בתולות אחריה וכו' דהיינו היכלות של בי"ע הם מעלים נשמתו למלכות וזהו מובאות לך. ואי לא זכה אזי אם בגפו יבוא דהיינו אם הלך יחידאי בלא נוקבא לאותו עולם. אזי בגפו יצא דהיינו ע"י סמ"אל שהוא ג"כ יחידאי נשיב ביה ומיד יצא לשוטט בעולם וזהו בגפו יצא כאלו אמר על ידי מי שהוא יחידאי יצא: