מקדש מלך על ספר הזהר ב:ר

דאיתמר ביה דאטמר בטינרא פירש שאמרו עליו שיהיה נטמן בטינרא.

לא עאל בארבא נ"ב פי' בשכינה

לימינא ולשמאלא פירש הם דרום וצפון שהם חסד וגבורה.

לאורכא ולפותייא פירש למזרח ולמערב והם ת"ת ויסוד כנודע:

לעומקא ולרומא היינו נ"ה שנק' מעלה ומטה ור"ל שהיה משוטט בכל הו"ק

ותו דהא כבוד דיליה פירש בא לחזק הקושיא הראשונה שהזעיר לא שייך בו ראיה כלל דהא אפי' המ' נעלמת ושואלים מלאכי השרת עליה איה מקום כבודו כ"ש הזעיר בודאי אין עין יכולה לראותו. אבל המ' אפשר לצדיקים לראותה. וזהו מה שתירץ בעטרה כתיב ולא ובעטרה. דאי לא תימא הכי כמ"ש א"כ מה תירץ הסבא בקושייא בתרייתא.

מאן דחמי ההוא עטרה נ"ב שהיא מ' והיינו וראית את אחורי כי מ' ות"ת נקראים אחור וקדם:

שעטרה לו אמו הא תנינן וכו' ושיעור הפ' בעטרה שהיא מ' שעטרה לו להיות אמו כן פי' מורינו:

קרי לה אם טעם פתיחה זו משום האי דקאמר קרי לה אם וכו' ודומה לזה מ"ש בת זוגיה איתעבידת אמיה לכך הביא פ' זה. וכולא איהו יובן בהקדים מ"ש האר"י בס"הכ וז"ל סוד משר"זל בעטרה שעטרה לו אמו לא זז מחבבה וכו' הוא כי בהיותה שוה אצלו היא אחותו וכשעולה למקום אימא כמו במוסף שבת היא עטרת בעלה ונק' אמו להם עכ"ל. ונל"עד כשהיא מהחזה ולמטה ומקבלת מאחורי חדוי אזי נק' בתו כי הוא לוקח הכל ואח"כ נותן לה: