מקדש מלך על ספר הזהר ב:קסז

וכנהו אתחזיאו בהו פי' הקולות העליונים שהם חג"ת נה"י היו נראים בקולות התחתונים שהם חשך ענן וערפל כמ"ש לעיל דף פ"א ע"א הוו מתגלפי בחשוכא עננא וקבלא וכו' אבל מ"ש לעיל חשך ענן וערפל הם גבורה הוד מ' דאצילות. הכא אי אפשר לסבור כן שהרי אמר חמשה קלין שהם חג"ת נ"ה דאצילות היו נראים על ידי חשוכא וכו': אלא יסבור חשך ענן וערפל הם נה"מ דבי"ע:

ואתעטרו בדא פי' ישראל נתעטרו בקולות אלו:

אעטר בעטרוי לקב"ה פי' בינה נתנה מוחין לזעיר

ויובלא אתעטר וכו' פי' שגם בינה קבלה מוחין מאריך כנודע ולכך נקט בחדווא נגד מוח חכמה ששם השמחה ורחימו נגד מוח בינה כי בינה נק' אהבה רבה. בשלימו נגד הדעת ששלימותו ע"י הדעת:

ווי למאן דגלי ערייתהון פירוש שמסלק נה"י דא"וא שהם מוחין דזעיר שהזעיר מכסי פתחהא:

בחוורא וכו': פי' הם גווני חג"ת חוור סומק ירוק והזעיר נתעטר באינון גווני: אבל ר' יהודה מפרש על המוחין ממש ולכך אמר בעטרה שעטרה לו אמו:

תננא דסיני הוה נפיק: פי' מ' הנק' תננא שהיתה בסיני כמ"ש בסמוך כשהיתה מגלה הארותיה סליק אשא שהם הגבורות דאימא ומתעטר בתוך התננא דהיינו שמקבלת הארה מבינה: מקוטרת מר הוא חסד כמ"ש הרב בכוונת הקטרת והיינו חוור. ולבונה אור מקיף שהוא דין כנודע והיינו סומק. מכל אבקת רוכל היא המ' שכלולה מהכל והיא אוכם:

ירד עניו ה' באש: פי' שירד זעיר להר סיני עם המ' שנק' אש ועיין דף פ"ו ע"א שאמר כן הזוהר בהדיא:

מתחזיין בתרין סטרין: פי' שמצד זה קורא מה שבצד האחר:

והא כתיב מימינו וכו' פי' שהימין הוא העיקר

מעשה אלהים המה ודאי פי' ר' יהודה ס"ל אבן טובה בראה הקב"ה מחדש וממנה עשה הלוחות וז"ש מעשה אלהים המה ודאי משמע מחדש רבי יצחק אמר של סנפירנון הוו ס"ל של ספיר היו ונפח בהם וכו' ולא בראם מחדש: