מקדש מלך על ספר הזהר ב:קסה

מאי על ה' אתר דעילאין ותתאין פי' אריך הוא על ה' שהוא למעלה מזעיר וטעם שלא הזכיר א"וא לפי שהם נכללים בדיקנא דאריך כמ"ש הרב: ה"ג וההוא אתר דאקרי במתי ארץ היינו שמים. ור"ל ארץ היא מ' במותי ארץ הוא זעיר. על במותי ארץ היינו אריך שהוא למעלה מכולם. ויש בחי' עונג ובחי' הרכיבה ובחי' אכילה דסיפא דקרא שכולם מיני הארות: אר"א אז תשיב לא כתיב דאז משמע שמדבר על אריך שהוא יושב ע"ג הזעיר אבל השתא דכתיב אז תתענג על ה' ר"ל עונג דידיה אמאן רמייא ואמר על ה' שהוא הזעיר שמשם בא עונג לצדיקים:

ציון וירושלים דאיקרון במותי פי' יסוד ומ' דידה שנקרא ציון וירושלים כנודע ומלה דאמר ר"ש הכי הוא. פי' אע"פי שהפסוק מדבר על ז"ון שהם שמים וארץ. גם פי' ר"ש שמפרשו על אריך אמת.

דנפיק מעתיקא לזעיר פי' ויתן לך האלהים שהיא מ' מטל הבא מאריך לשמים שהוא זעיר.

חד גבורה עילאה פי' בינה.

נ' תרעין פי' ה"ג שנק' נש"ב

מנהון ימינא פי' כגון גבורה דחסד וגבורה דנצח. ומנהון שמאלא כגון גבורה דגבורה וגבורה דהוד.

וכל חד וחד גבורה אתקרי פי' אע"פי שאמרנו מנהון ימינא. כולם הם גבורות אלא לגבורה דחסד ודנצח קרי להו ימינא:

גברת ה' חסר כתיב פירוש בינה

דא הוא שכינת זיו יקריה פי' דרש ישמיע לשון קבוץ כמו וישמע שאול שר"ל יקבץ כל הגבורות הנז' במ' בנוי שהיא בנינה מגבורות דאימא שהם חמשה וז"ש ישמיע כל דהיינו הב"ל בתהלתו שהיא מלכות. ומ"ש והני ד' מההוא נהר וכו' כתב הרב בס"הכ ונהר בינה יוצא מעדן מאבא. הגן הוא זעיר ומשם דהיינו מבינה הנז' יפרד והיה לד' ראשים שהם ד' ראשים דזעיר עכ"ל ובזה מובן לשון זה.

מ"ט לא ימיש וכו' פי' כיון שזעיר ישלח שרשיו על יובל שהיא בינה לכך לא ימיש מעשות פרי תמיד דהיינו נשמות הצדיקים.

בד' רוחי עלמא פי' חג"תם.

מטורי דאפרסמונא דכייא פי' מנה"י דבינה: