מקדש מלך על ספר הזהר ב:קסא

ביום השלישי ודאי פי' ת"ת שהוא רחמים ומ"ש דבג"כ ישראל אקרון. פי' כי ישראל הוא סוד ת"ת וישראל אחוזים בת"ת לכך נקראו ישראל.

הא אי הוה עבות פי' שיש בו דינים והיינו קודם שהאיר הבקר הרבה רק בקדרותא דצפרא אזי יש דינים.

בעלמא תתאה פירוש מלכות:

ויריעו כל בני אלהים דריש ויריעו לשון שירה ור"ל שכיון שהככבים עדין ברקיע אזי נשארו הדינים וז"ש כיון דאתעברן אינון ככבייא:

רותא ממייא פי' ת"ת מחסד לפי שהחסד הוא כולל כולם כנודע:

ומייא מרוחא פי' חסד מת"ת שהת"ת כולל חסד וגבורה כנודע:

תרין דאינון חד וכו' פי' זה כמו ד"א שמפרש קולות היינו חג"ת וז"ש תרין דאינון חד הם ח"ג. וחד דכלילא ביה תרי היינו ת"ת. ובספרים ישנים גריס בהדיא תנינן תרין דאינון חד וכו':

קלת חד פי' בינה

קלא אתפסקת פי' מלכות:

והאי קלא פי' בינה:

אלא מסטרא דרוחא ומייא פי' ר"י מסייע לת"ק דלעיל דקולות הם רוחא ומייא:

וקלא עביד קלא פי' ת"ת הנקרא קול עשה למלכות הנקרא קול ג"כ ונכללו זה בזה.

שלהובי בעטרי וכו' פי' הגבורות קשורים בחסדים באהבה שאינה מתבטלת לעולם ושיעור הכתוב ברקים שהם הגבורות למטר שהם החסדים עשה המאציל שתמיד הגבורות קשורים בחסדים:

אשכחן שמאלא דאתחזר לימינא פי' מפסוק ראשון דכתיב מימינו אש דת למו למדנו שהגבורות נכללו בחסדים ומ"ש וימינא לשמאלא היינו מפסוק ב' דכתיב ימינך ה' נאדרי בכח הרי שהימין חזר להיות שמאל ועושה דין ומ"ש הא גבורה לימינא חוזר לענין ראשון שהשמאל נכלל בימין.

עננא תקיף פי' גבורה כמ"ש כמד"א ויהי בשמעכם את הקול מתוך החשך ונודע שחשך היא גבורה ושיעור הכתוב וענן כבד על ההר שהיא גבורה ומה יצא ממנה קול שופר חזק מאד:

תלת חשוכי הוו חמאן פי' היה יוצא הקול מהבינה שהיא פנימית יותר מכולם אבל כשבא לגבורה מתעצם שם ולכך אמר לעיל מגו דעננא תקיף הוה נפיק ההוא קלא. א"נ י"ל עננא תקיף היא בינה והיא נק' חשך כמ"ש בס' בראשית והקול יוצא ממנה וז"ש תלת חשוכי וכו' שהם גבורה הוד מ' והקול יוצא מהבינה שהיא פנימית מכולם.

ומאן הוו חמאן פי' ע"י מי היו רואים: