מקדש מלך על ספר הזהר ב:קלה

ע"ד כתיב יודוך עמים אלהים נ"ב פי' כשיודוך עמים שעשו עצמם אלוהות הם פרעה וחביריו כ"ש שיודוך עמים כולם. מאן ירחם על ר"א לאשלמא מילוי מכאן נראה שר' אלעזר הוא שאמר פתיחה זו וא"כ במקום רבי חזקיה צריך לגרוס רבי אלעזר:

רזא דא אשת מדינים פי' מדין לשון מדינים הוא ואם כן לעולם כהן און הוא כהן מדין והכל קליפה אחת וז"ש וכולא חד רזא: א"נ כהן און הוא דכורא דס"א וכהן מדין הוא נוקבא דס"א וז"ש רזא דא אשת מדינים ומ"ש וכולא רזא חדא ר"ל ז"ון דקליפה אחד הם:

ולבתר כתיב הוציא ה' פי' פתח באלהים וסיים בהוי"ה. ותירץ אלהים היא מ' שהגינה עליהם בגלות. ומ"ש כי הוציא ה' היא בינה שהאירה במ' ויצאו ישראל ממצרים וז"ש דהא שמא קדישא שהיא מלכות דאפיק לון ממצרים ברזא דיובלא הוה.

ד"א את כל וכו': פי' לפי פי' ראשון בגין דלא אתעדי ממשה וישראל בגלות: ולפי ד"א משה בחי' בפ"ע וישראל בחי' בפ"ע כדמפרש.

ו' סטרין פי' נגד ו"ק דזעיר.

ומ"ש האי לקביל וכו' הוא כמו ד"א:

ג' פורקנין דישראל בר פורקנא קדמאה דמצרים וג' פורקנין הם מדי בבל אדום ויון לא נקרא גלות כי ב"ה היה קיים בימי יון:

פדות שלח לעמו כד פריק קב"ה לישראל וכו' פי' כמו ד"א שעכשיו מפרש הפ' כולו על גאולת מצרים: