מקדש מלך על ספר הזהר ב:קיז

ה"ג גופא דאילנא בעי לנטרא לון: דאיקרי קודש פי' בינה וז"ש ואיקרי כח ה' שהיא כח זעיר כנודע וכן נועם שבא לזעיר הנק' הוי"ה:

מאי תימא בהאי דכתיב הכא הכל הבל פירוש כיון שאמר ורעות רוח גבי מלת הבל ש"מ הבל דקרא לאו מאינון הבלים דלעילא. והא מלתא דא קושיא אחריתי היא דמדכתיב תחת השמש ש"מ שאינו הבל דקדושה:

הבל אתעביד מניה לעילא פי' מלאך קדוש.

ומ"ש ולית לך הבל דלית ליה קלא פירוש שהמלאך יש לו כח הדיבור שמלמד סנגוריא על האדם שעשה המצוה.

לעילא מן שמשא פי' מן שמש שבעו"הז.

ומה שמיה צדקה פי' כיון שהמצוה שהאדם עושה היא עולה בסוד מ"ן למ' כדי לעורר הזעיר הנק' צדקה לזווג לכך נקרא מלאך שנוצר ממנה צדקה ושיעור הכתוב זרעו לכם. פי' זרע שלכם שמו צדקה:

באתרא דכבוד דלעילא אשתכח פי' שנשמת הצדיק עולה אחר המיתה למ' בסוד מ"ן ושם במ' הארת הזעיר שנקרא כבוד דלעילא וצרור החיים הוא המ' כנודע שצוררת אל חי בתוכה. ולפ"ז כבוד ה' יאספך הי' מ' ואינו זעיר כמו כבוד שהזכיר הזוהר ולכך הוסיף הזוהר דכבוד דלעילא לרמוז על זעיר אבל הכתוב אמר כבוד ה' דהיינו כבוד של ה' שהיא מלכות שבניינה מזעיר א"נ י"ל באתרא דכבוד היא בריאה ששם היא המ' הנקרא כבוד דלעילא שהיא ע"ג בי"ע ונודע שג"ע של מעלה היא בריאה ולשם עולה הנשמה ומ' היא שם והנשמה נצררת ביסוד דידה הנקרא צרור החיים ולפי זה כבוד שהזכיר הזוהר הוא כבוד דקרא: