מקדש מלך על ספר הזהר ב:קט

והוה דמי לעילאין ותתאין יובן במ"ש הרב שהאדם אינו רומז אל בחינה פרטית כמו אל זעיר לבדו או אל מלכות לבדה. אלא הוא רומז אל ה' פרצופים דוגמת אריך וז"ש דמי לעילאין הם ג"ר אריך ואו"א ותתאין הם זו"ן. א"נ לפי שבו יחידה חיה נשמה מכח"ב נ"ר מזו"ן וז"ש לעילאין ותתאין. א"נ לעילאין אצילות תתאין בי"ע שאדה"ר היה כולל אבי"ע:

טרוצטבולין נ"ב חופות. ה"ג ואחמי לי כל גנזייא:

מאתר דשאר נשמתין וכו' פי' הם או"א כנודע שחיה מאבא ונשמה מאימא וז"ש ר' יהודה אמר מהכא כדמפרש ואזיל:

מההיא אתר פי' מ' שהמקדש רומז אליה:

נפש חיה סתם פי' אבא לפי שחיה ממנו וז"ש דא נפשא דאדם קדמאה דכלא:

מדכר ונוקבא פי' זו"ן והם צלם ודמות:

וא"ת האדמה אשר לוקח משם פירוש דמשמע שהוא ממ' לבדה הנקרא אדמה ותירץ דקב"ה אשתתף עמה והזכיר הכתוב המ' לפי שהיא נגלית והזעיר מתלבש בתוכה.

וע"ד ויהי לי לישועה פי' יה הנזכר שהם או"א הם לי לישועה:

דבג"כ מלכא קדישא וכו' פי' בשביל הארות או"א הנזכר לכך מלכא קדישא שהוא זעיר מושך שפע למ' ולבי"ע:

ודא הוא מקדשא נ"ב יסוד דנוקבא:

אתר דליואי פירוש גבורה דזעיר שהיא אלוה לוי בן יעקב:

דא מלכא קדישא פי' זעיר ופליג את"ק שאמר ויהי לישועה קאי על יה הנזכר: