מקדש מלך על ספר הזהר א:עח

ושית כולא ברזא דשית פירוש שית היכלין אלו שבג"ע של מטה הם ברזא דשית שהם הו"ק דזעיר שמשם יונקים. וע"ד כתיב בראשית גרסי'. ור"ל שהבורא העליון בראשית ומפרש מהו שית הנזכר. ואמר שית דרגין לעילא שהם ו"ק. שית דרגין לתתא הם שית היכלין:

ב' עילאה פי' בינה:

פתחא תרעין לכל סטרא פי' המוחין דאימ' מתפשטים בז"א בקו ימינו ושמאלו וקו אמצעי. וכן החסדים דאימא שהם ן' שערי בינה מתפשטים בה' קצוות זעיר וז"ש פתחא תרעין לכל סטרא. דכליל דא בדא פי' ה' עילאה בתתאה ותתאה בעילאה:

כדין הוא ראשית לאעלא וכו' פירוש בינה היא ראשית הבנין ולכך נקרא ראשית וזהו בראשית ב' ראשית כללא דדיוקנא דכל דיוקנין: פי' המלכות שכל מראות העליונים מתראים בה:

בראשית פי' המ' ברא בי"ע בכח שית שהם הו"ק וכמ"ש ת"ח וכו' דהא כדין משבח ופירוש עת הזמיר הגיע עת שהמלכות מזמרת:

רח"א דהא כדין וכו' פי' ר"ח פליג וס"ל עת הזמיר הגיע לא קאי על המ' אלא הגיע עת שמזמרים התחתונים וז"ש דהא כדין מטא זמנא לשבחא. עלמא עילאה בינה: דקיימא ברזא עילא': הוא יסוד דאבא שנק' רזא וכשם שהוא סתים כך היא סתומה:

יומא דכל יומין גרסינן ול"ג רומא ופי' ו"ק נקראים ששת ימים ובינה נק' יומא דכל יומין:

עבידתא תתאה פי' בי"ע ברא אלהים פי' המ' שנקרא אלהים את השמים ואת הארץ. הם זו"ן דבי"ע את לאסגאה שמים תתאי פי' שמים שבעוה"ז. דא ארץ עילאה פי' מלכות: היתה דיקא ולבתר אזעירת גרמה פי' ביום ד' שקטרגה הלבנה וחזרה בסוד נקודה. וט' ספי' שלה חזרו לזעיר. אי נמי אחר חטא אדם שחזרה בסוד נקודה. וט' ספירות שלה הלכו לקליפו' כמ"ש הרב בספר הדרושים. ואע"ג דוהארץ היתה תהו ביום א' מדבר הכתוב. רמז מה שיהיה אח"כ. ארבע יסודי עלמא דאשתכללו בה. פי' הם ד' קליפו' שתיקונם ויניקתם מהשכינה אי נמי הם ד' יסודות אר"מע שבעו"הז:

ארעא דלתתא פי' לרבות ארץ הלזו שיש לה שבעה מדורין כמו המלכו' כגוונא עילאה פי' מלכות:

ודא הוא והארץ וכו' אינון מדורי ארעא פי' והארץ הלזו יש בה ז' מדורין ונקיט קרא ארבעה מנייהו ולפי' ראשון והארץ היתה תהו היא מ': ולפי' ר"א היא הארץ שלנו: