מקדש מלך על ספר הזהר א:עז

עד דקלא נפיק ומתאחד וכו' פירוש אחר שיצא הקול מלמעלה משיח נאחז באותו הקול ועולה למעלה על ידו:

לגו מהאי היכלא קיימי גו דרגא עילאה אינון עשרה וכו' קשה דלקמן בהיכלא חמישאה אמר תמן קיימין כל אינון דקדשו שמא דמאריהון וקבילו עלייהו מיתה ונודע שהיכל ה' הוא עליון מהרביעי כמ"ש לקמן האי היכלא קיימא על אינון היכלי תתאי וא"כ אחר שכל מי שנהרג על ק"ה הוא בהיכל ה' למה רע"ק וחביריו הם בהיכל ד'. וכן קשה שבהיכל ששי אמר דא היכלא דחסידים והוא היכלא דקיימא על כולא. ורע"ק נק' חסיד כמ"ש בפרשת פקודי וז"ל בר ההוא שלימא חסידא רע"ק והיה ראוי שיהיה בהיכל ששי. וי"ל שיובן במ"ש הרב על מאמר אין לך דור ודור שאין בו כאברהם יצחק ויעקב ומשה והיאך אפשר זה. ותירץ שכל צדיק וצדיק כשמתחיל לתקן עולם העשייה ועולה ליצירה מניח שם קצת ניצוצות מנשמתו וכן כשעולה מיצירה לבריאה ג"כ מניח קצת ניצוצות ביצירה וכן עז"הד וכו' ואחר שמתו אבות העולם ומרע"ה עיקר נשמותיהם באמת עלו מעלה מעלה ואין מי שישיג אותם:

אבל על אותם הניצוצו' שבכל עולם ועולם אר"זל אין לך דור ודור וכו' שע"י מעשיו של אדם כשעושה ג"ח כאברהם ישיג ניצוצות שהניח אברהם מנשמתו בעולמו' התחתונים. וכן עז"הד לשאר הצדיקים עכ"ל וא"כ מ"ש בהיכל ד' הם עשרה ה"מ איפשר על ניצוצות נשמות' שהניחו למטה. אבל עיקר נשמותיהם הם מעלה מעלה. אי נמי איפשר שעשרה ה"מ הם ממונים ושרים בכאן על אחרים להנהיגם. אבל עיקר מחיצתם היא למעלה וזה שכתב רברבין ממנן: