מקדש מלך על ספר הזהר א:סב

ואיקרי ראשי' וכו' פירוש טעם שנקרא אבא ראשית והלא אריך הוא שנקרא ראשית ותירוץ בגין דהאי וכו' ר"ל שכתר אינו מחשבון עשר ספירו' ולכך החכמה נקרא ראשי' כמ"ש באוצ"ח בראשית מאמר פי' אבא. כגוונא דאלין אחרנין. פירוש הם ו"ק שיצאו מאימא. הה"ד ונהר יוצא מעדן. פירוש ונהר הוא יסוד דאבא. יוצא מעדן מאבא להשקות את הגן היא בינה. וז"ש דמשמע בראשית ברא אלהים ודאי על ידא דההוא נהרא. שר"ל שאבא שהוא בראשית ברא אלהים שהיא הבינה ע"י יסוד דידיה שהוא נהרא:

לבתר האי ביה אתברי וכו' פירוש אחר שניתקנה המ' שנקראה א"ת על ידה תקנה אימא בי"ע וז"ש ביה אתברי עלמא לתתא. בתר ראשית אפיק ליה. פירוש דראשית שהוא אבא אפיק לבינה:

כיון דהאי אפיק כולא פי' הבינה שממנה הכל כחד עזקא גרסינן. דא בתרייתא פירוש מ' ובהאי ראשית אפיק נהרא ופירוש הכתוב בראשי' ע"י ראשית שהיא המ' שנקרא' ג"כ ראשית ברא אלהים שהיא בינה שמים וארץ דבי"ע וז"ש ובהאי ראשית שהיא מ' אפיק נהרא ושרי מייא לנגד' לתתא שהם בי"ע: מיומי עיבורא דיליה הזוהר ס"ל כמ"ד שמרע"ה נולד למקוטעים בן ז' חדשים והמצריים מנו לה ט' חדשים:

עאל קמי פרעה נטל ליה קב"ה מניה כתב הרב ז"ל כי אור שברא הקב"ה וגנזו הם חסדים וגבורו' הראשונים שהם גנוזים בצדיק וצדק יסוד דידיה ויסוד דידה. ופירוש מסייפי עלמא עד סייפי ענמא. מיסוד דאימא שמשם יציאתם. עד יסוד דמלכו' עכ"ל ומרע"ה היה לו לבוש מסוד החסד וכשעמד לפני פרעה פרח ממנו אורו ולא חזר עד הר סיני. אי נמי יובן במ"ש הרב בספר ק"י וז"ל דע כי בתיה היא קליפת נוגה. ומרע"ה עשתה לו אמו גופא דחשמל שהוא התיבה חמר מבפנים רמ"ח איברים של זה המלבוש והוא שם הוי"ה. וזפת שחורה מבחוץ והוא שם אדנ"י כי חשמל הוא יאהדונ"הי. וכשנגעה בו בת פרעה פרח ממנו גופא דחשמל ונתלבש בנוגה בתיה ובסנה חזר ותיקן הנעל דבתיה בסוד של נעליך שהוא הרע שבנוגה ונשאר הטוב שבנוגה ונתחבר עם החשמל וז"ס הצרעת ואח"כ שבה כבשרו בשר דחשמל וז"ס המטה שחזר נחש וחזר מטה עכ"ל וז"ש ובתר ג' ירחין עאל קמי פרעה ונטיל ליה קב"ה מניה עד דקאים על טורא דסיני והיינו בסנה שאמר הרב. כי משם התחיל מרע"ה להתנבאות: