מקדש מלך על ספר הזהר א:ס

חמי אתוון כפום אורחוי וכו' פי' שצריך שיראה תיבת טוב ביושר ע' ואח"כ ב' לאפוקי אם רואה האותיות להפך:

ס תשיעאה פי' יסוד שהוא תשיעי לכתר מעילאה ראשית' פירוש בינה כמ"ש לקמן כד אתנהיר ראשיתא דכול' שהי' בינה אי נמי יש לפרש מעילאה ראשית' הוא אבא לפי שיסוד דאבא בתוך יסוד זעיר. ומלבד שהארה שיש ליסוד מאבא עוד עיקר תיקונו מאבא שהוא יו"ד: וז"ש ואתעביד בסתימו דנקודה רזא דיו"ד. אבל ממ"של כד אתנהיר ראשיתא דכולא שרומז אל הבינה נראה שפי' ראשון עיקר:

ו' מחיליה נפיק פירוש זעיר שהוא ו' של שם מחיליה דאבא נחיק ביה אתעביד שמים פי' ביו"ד הנז' שהוא אבא אתעביד שמים:

כד אסתיים וכו' פירוש כד אסתיים זעיר שנגמר תיקונו מכח אבא שנק' כקודה כנודע ונגנז תוך המ' בסוד הזווג אז אתנהרא ב' שהיא המ' אי נמי כד אסתיים פירוש כשנגמר זעיר מאבא ואתגניז גו פי' שעלה בסוד מ"ן לאימא. אז אתנהרא ב' שהיא. אימא כמ"ש לעיל תרין הה"ין כל אחת נקראת ב'. מניה נפקו פירוש מאבא. עלאה ותתאה. פירוש תרין ההי"ן כמ"ש. עילאה טמירא היא אימא. תתאה אתגליי' היא מלכות. ברזא דתרין הם ת"ת ויסוד שרומזים בט"ו דתיבת טוב. בחילא דלעילא פירוש בינה. ודא הוא טוב. נלע"ד ב' דטוב היא מלכות ט"ו הם ת"ת ויסוד וז"ש תתאה אתגלייא ברזא דתרין ודא הוא טוב:

דכליל כולא וכו' פירוש שיסוד עולה בסוד הדעת ונמצא דאיהו לעילא ואיהו לתתא בסוד האי משכיל. בגין דנהירו עילאה כלילא ביה. פירוש חסד. כי טיפת חסד בגו היסוד. לכל כתיב יסוד נקרא כל. יומא חד דנהיר לכולא הוא חסד דאיהו יומא דכליל כולהו יומי והוא עליון על כולם כמ"ש עילאה על כולא. ב' ביתא דעלמא פי' מלכות:

לאשתקאה מההוא נהר פי' יסוד זעיר יוצא מעדן פי' אימא. הגן פירוש מ' מעומקא עילאה פי' בינה: לגנתא פי' מלכות: אסתיימו ביה אתוון. הם כ"ב אתוון שבבינה שמקבלת מאבא וז"ש בחד שביל דקיק דגניז בגויה שהוא יסוד דאבא: תרין חילין הם זו"ן שמים לא כתיב אלא השמים פירוש לרמוז שמוחין דבינה שהיא ה' ראשונה באים לשמים סתמא דא פירוש בינה:

מתדבקא בסטרוי פי' שהיו דבוקים בכותל א' לשניהם ראשיתא דכולא פירוש אימא: שמים נטלו לה ואותיבו לה באתרה. פירוש שהיתה מ' באחור מהחזה ולמטה ונסתלקו המוחין מזעיר ונכנסו במ' באחור ונגדלה פרצוף גמור מאחור וז"ש כד אתנהיר ראשיתא שהם המוחין דאימא שנסתלקו מזעיר ונכנסו במלכות. אזי שמים נטלו לה שע"י הנ"הי דאימא שהיו בתוך זעיר שנקרא שמים שנכנסו בה והגדילוה פרצוף גמור מאחור היה בה יכולת לחזור פנים בפנים. ומ"ש כד אתהדרת ארעא למיתב באתרה: פי' הוא חזרתה פנים בפנים אחר שננסרה מאחוריו כמ"ש הרב בכוונת עמידה דחול שמתחילה היתה פרצוף מהחזה ולמטה. ובתיבת מאהבה נסתלקו נה"י דאימא מזעיר ונכנסו בה והגדילוה פרצוף גמור מאחור ואח"כ ננסר' מאחוריו וחזרה פנים בפנים בסוד נקודה. כי כל מה שהיה לה באחור בהיותה בפנים הלואי תהיה בסוד נקודה: ואח"כ נכנסו בה נה"י דאימא פעם אחרת בהיותה בפנים והגדילוה עכ"ל: