מקדש מלך על ספר הזהר א:תקא

ברית לתתא פי' ששמר בריתו:

ברית דלעילא פי' יסוד דזעיר.

ובארון לעילא פי' מ' וכדמפרש. ויישם בארון הרמ"ז כתב וז"ל. ויישם הוא משורש ישם כמ"ש רד"ק בשרשים. וא"כ כפי הדקדוק אינו פעול כי אם מהקל ע"ד ויקץ נח וירמוז הכתוב שהוא היה השם את עצמו בארון שלמעלה ואם כתוב ויושם לא היינו צריכים לדרוש אחר המשים שאין קפידא כמו ויוגד למלך מצרים ואין שום חסרון בפסוק. אבל כשאומר ויישם בהכרח חסר השם אותו. וכן היה שהקב"ה שם נשמתו בארן שלמעלה. וארון זה ידוע שהוא יסוד דמלכות. והכתוב אומר שמת בן ק"י שנים דהיינו מ"ה וס"ה שריבועם ק"ל קכ"ו עם הכולל גי' ארו"ן והרי יחוד גמור עכ"ל הרמ"ז זל"הה:

דכל צדיק ירית ארעא קדישא פי' צדיק העליון היא יורש חלק המ' ועל ידו יורד השפע למ'. וכן צדיק תאתון הוא במדרגת היסוד ועל ידו גם הוא יורד השפע למ' דכתיב ועמך כולם צדיקים במדרגת צדיק:

ברוך ה' לעולם אמן ואמן: