מקדש מלך על ספר הזהר א:תצח

ה"ג מהאי צבא העבודה מחיילין דלעילא דקיימין לנגנא:

האי עבודה פי' מ': שמא קדישא פי' מ': דתנינן אית לעילא חיילין ומשריין וכו' מכאן ראיה למ"ש הרמב"ן ז"ל בפ' ומבן ן' שנה ישוב מצבא העבודה ופירש רש"י ז"ל עבודת משא בכתף אבל חוזר הוא לנעילת שערים ולשיר ולטעון עגלות. והקשה עליו הרמב"ן דאם אחר ן' שנה אינם פסולים הלוים אלא לגבי עבודת משא בכתף א"כ תינח בני קהת. אבל בני גרשון ומררי דבלאו הכי אין להם טעינת כתף אלא השיר ועגלות. אמאי אמר בהו מבן שלשים ועד בן חמשים אלא ודאי שמבן חמשים פסולים לשיר. וכן אמר כאן ומבן ן' וכו' ואי נמיך ולא יערב לאודנין וכו' תו בת גלים כדכתיב גל נעול פירוש בת שגל שלה שהוא יסוד דידה נעול. וז"ל הרב בס"הכ מ"ש בספרא דצניעותא אתא מפתחא דכליל בשית ומכסי פתחהא לעילא ותתא הענין הוא כי כבר הודעתיך כי הת"ת אינו אלא ו"ק וזהו מפתחא דכליל בשית ונכנסו בגולגולתיה נה"י של הבינה ויסוד שלה שהוא בית הרחם שלה אז בהיותה תוך גולגולתו היא סתומה וסיום האי מפתחא הוא נה"י שלו ונכנסים בנקודת ציון שהוא יסוד של המ' ה' חסדים וה' גברות ואז הם סתומים בשנים עריין של אימא וברתא ואין הדינים נמשכים אמנם כשישראל חוטאים אז ח"ו מסתלקת הבינה מגולגולתא דזעיר ונמצאת ערותה מגולה גם הת"ת יסתלק לעילא ונמצאת ערות המ' מגולה ואז יורדים הדינים מאימא וברתא בפתיחת רחמיהם עכ"ל האר"י זל"הה וז"ש כאן בת גלים כדכתיב גל נעול דהיינו בת שהיא מ' גל שלה נעול ומפרש ובמה הוא נעול ואמר ומבועי כולהו נפקי מעלמא דאתי. ר"ל כמ"ש הרב שע"י ה' חסדים וה' גבורות דאימא שיורדים מיסוד דזעיר ליסוד דנוקבא בזה הוא נעול. כד"א ליש גבור בבהמה. פי' מ' נקראת ליש לפי שיש בה רפ"ח ניצוצין ושם ב"ן כמ"ש הרב ז"ל בכוונת שמע שם ע' ש"ם גי' לי"ש. והאי לישה גבורה וכו'. פירוש ליש ולישה כמו נער ונערה. כמ"ש לקמן כדכתיב חוק חוקה. ה"ג בגין דכל אינון בני כפר הוו קלישין בעינייהו דעמא. וא"ת וכי התענית בכל אשר וכו'. פי' מדקאמר ליה וכי התענית וכו' משמע דאיש מות כפשטיה אלא לא המיתו בשביל שהתענה וכו' אבל לפי מאי דאמרינן כי איש מות ר"ל שאביתר מעלמא דנוקבא שהיא אילנא דמותא מאי וכי התענית וכו' ותירץ אלא אביתר וכו' ר"ל אתה אין ראוי אלא להתענות כאשר התענה דוד אבי ואינך ראוי להיות עמי שבימי לבנה במילואה ואין בחינתי כבחינתך. ה"ג ולזמנא דשלט שלמה. ה"ג והוה בחדוותא:

ה"ג וירמיה דקנה ליה ה"ג ושלמה נטל ליה. ה"ג דבהך עותרא שלט על כל מלכי: