מקדש מלך על ספר הזהר א:תעב

ה"ג ואשתלים בנשוי ואשתלימנא בהו גרסינן ה"ג כך יעקב אמר חולקין דנשין ובנין. אלא לתתא משה לעילא בגין כך סליק לון למאריה דביתא. יובן במ"ש הרב בס' ק"י וז"ל דע כי שני דעות הם בזעיר דעת עליון המכריע בין חו"ב שלו ודעת תחתון המכריע בין תרין עטרין שהם מתרין כתפין דאריך ודעת תחתון מתפשט בגוף זעיר בסוד ולו נתכנו עלילות ולו בו'. ודעת העליון אינו מתפשט בגוף זעיר ולכך לא נתכנו באל"ף. ומרע"ה השיג דעת עליון והיה ממשיכו למ' ויעקב אע"ה השיג דעת תחתון לבד והיה ממשיכו למ' אבל לא השיג דעת עליון עכ"ל וז"ש אלא לתתא. פי' שלא היה ממשיך למ' רק דעת תחתון אבל משה לעילא שהיה ממשיך לה דעת עליון ולכך נקרא מאריה דביתא. א"נ יובן במ"ש בסה"כ בדרוש נפילות אפים כי יעקב זווג גופא בגופא דז"ון ומשה רוחא ברוחא דזו"ן שהוא זווג דנשיקין וגופא בגופא דא"וא:

ורע"ק בשעת מותתו זווג רוחא ברוחא דא"וא עכ"ל ובזה יובן למה אמר כאן משה לעילא כיון שזווג רוחא ברוחא דזו"ן וגופא בגופא דא"וא אבל יעקב שלא זווג רק גופא בגופא דז"ון לכך אמר בו לתת"א. ה"ג רזא עילאה דאורייתא לא יהביה קב"ה אלא לאינון דחלי חטאה ואתגלי לון רזא עילאה דאוריית' ור"ל סודות התורה שהה ביסוד דזעיר הנק' סוד ה' ליריאיו מאי נפשי דא נפש דעאלת ואתאחדת בברית עילאה. פי' מ' הנקראת נפש והיא קשורה ביסוד דזעיר הנק' ברית עילאה:

וע"ד לא בריך לון אבוהון פי' רבי אבא נתן טעם אחר למה לא ברכם יעקב לפי שפגמו היסוד באנשי שכם וכו': ה"ג מהני קראי משמע דלא אתאחיד דא בדא ופי' שהם מפוזרים בישראל כמ"ש אחלקם ביעקב וכו' ואצטריך הכי פי' כצ"ל לפי שהם דינא קשייא לכך צריכים פיזור. ה"ג ואסגיאו מהדרי על פתחייהו דבני נשא הא לקביל הא והוא כמ"ש לעיל לפי שהם דינים לכך צריכים פיזור. סיהרא לעילא וכו' הרמ"ז כתב וז"ל סיהרא לעילא בסוד עטרותיהם בראשיהם וגם שבעולם הנקודים קדמה בחינת מי לת"ת. ועוד דאפילו בזמן הזה אין השמש מאיר לאו"ה שהם אחוזים בכו"מ כי אם בעשייה והיא מדרגה תחתונה והיא תחת מ' קדישתא וישראל אחוזים בזו"ן דאצילות. עכ"ל הרמ"ז: