מקדש מלך על ספר הזהר א:תסט

וחמינן דלא ברכיה פי' שמא תאמר טעם שפתח בראובן לפי שהוא בכור הא חמינן דלא ברכיה וא"כ ליפתח ביהודה. לב"נ דהוה ליה וכו'. פירוש זה. מסקנא דתירוצא שלעולם ברכיה והתחיל בו מפני שהיא בכור ובזה תירץ ר"י לר' יוסי מ"ש אן ברכתא דלהון ושמעון ולוי לא תירץ הזוהר בכאן אן ברכתא דלהון. ולקמן דף רל"ו מקשה אותה רב יוסי טעם אחרת ותירצו לו רבי יצחק ורבי יהודה ע"ש. תרין קיימין הכא חד לאתערא מתתא לעילא. פירוש שהנביא העלה מ"ן למ' שנק' רוח וזהו הנביא אל הרוח ר"ל העלה מ"ן למ' שנק' רוח. דאי לא מתערין לתתא לא מתערין לעילא. פי' אם אין נשמות הצדיקים מעלים מ"ן למ' גם מ' אינה מתעוררת. ואמרת אל הרוח מעילא לתתא. פירוש המשיך מ"ד מזעיר אל המ'. דהא אחילו לעילא. פירוש בזעיר: באתערותא דלתתא נקיט וכו': פי' ע"י התעוררות שמעלה המ' לזעיר מתעורר גם הוא לקבל שפע מאו"א כמ"ש באוצ"ח שאין זעיר מתעורר לקבל השפע מאו"א לצורך הזווג עד שרואה המ' מקושטת:

ורוח אתייא ממערב פי' מ'. באתחברותא דאלין אחרנין פי' חג"ת. אי הכי אמאי נחתו פירוש עדיין לא נתרצה הקושיא שאע"פי דקב"ה נחית לון להאי עלמא לאשתמודעא יקריה מ"מ מה תועלת עושים למעלה ותירץ שתועלת עושים בביאתם לעוה"ז שע"י מ"ט שעשו בעו"הז עולה נשמתם בסוד מ"ן למ' וגורמים זווג לזו"ן. מכל סטרין מתתא בסוד מ"ן. ומעילא בסוד מ"ד. ומכל סטרין. פי' שהמ' כלולה מכל הו"ק. כדין אתער תיאובתא דנוקבא פי' סוד מ"ן. אתחברותא ויסודא ותיאובתא ורעוא וייחודא ה' בחינות אלו נגד נרנח"י דמ' שע"י נשמת הצדיק נשלמים כולם ומזדווגים עם נרנ"חי דזעיר ונעשו הכל ייחוד אחד. דהא בהאי נשמתא דצדיקייא וכו' יובן במ"ש הרב שכל הנשמות לוקחים חלק משם ב"ן שבמ' שהוא רוחא דשבק בה בעלה בביאה קדמאה עכ"ל וז"ש אשתלים ההוא אתר כי תחלה קודם עלות נשמו' הצדיקים בסוד מ"ן ליסוד דידה חסר קצת מההוא רוחא מה שלוקחים נשמות הצדיקים ואחר עלותם בסוד מ"ן ע"י אותם הנשמות שעלו נשלם ההוא אתר דהיינו ההוא רוחא שביסודה ששם עלו הנשמות וטעם פתיחת ר"א בפ' הנבא אל הרוח כי מפרשו העלה מ"ן למ' כמ"ש לעיל והעלאת מ"ן ביסוד דמ' ע"י שם ב"ן שהוא המעלה מ"ן ויש בחינה המעלה מ"ן שהוא שם ב"ן כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. ובחינת כלי המ"ן הוא כזה. י' י"ה יה"ו יה"וה יו"ד יו"ד ה"ה יו"ד ה"ה ו"ו:

יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה שהם ע"ב קד"ם אחוריים דהו"יה פשוטה ואחוריים דשם ב"ן מלא כמ"ש באוצ"ח וכתב הרב שראובן בן יעקב לקח עיקריות שם ב"ן שבלאה כי הוא הבכור והבנים הבאים אחריו טפלים לו וז"ס ראו ב"ן שהוא שם ב"ן של לאה ולכך על פ' ראובן בכורי אתה פתח ר"א הנבא אל הרוח. ובזה יאות ג"כ מה שהביא ענין השאלה של רבי אלעזר לר"ש ופתיחה זו של שתה מים מבורך לפי שכ"ז הוא ענין המ"ן ושייך על פ' ראובן בכורי אתה שע"י שם ב"ן הוא העלאת המ"ן: