מקדש מלך על ספר הזהר א:תסג

ופתחן סתימין פי' שערי ציון וירושלים של מעלה שהם יסוד ומ' דידה שהם סתומים שלא יינקו מהם הקליפות. ה"ג סטרא דצפון נחית מעילא לתתא:

ה"ג וכד אתי צפרא כדין דרום וצפון אחידו בה:

סלקין לה בצלותהון ובעותהון לעילא ז"ל הרב בסה"כ כבר נתבאר לך לאה אחר חצות נגדלת בכל אורך זעיר כולו והוא ע"י הט' ספירות שלוקחת מרחל כי הנקודה העשירית של רחל שהוא שורש עצמות רחל זו אינה יכולה להתערב בלאה אמנם הט' ספירות הבאים ע"י תוספת אל רחל אלו יכולים להתערב בפרצוף לאה ועי"כ נגדלת לאה בכל אורך זעיר והנקודה העשירית של רחל שהוא כתר שלה יורדת למטה בחצות לילה אל הבריאה בהיכל ק"ק ושם היא עומדת עד הבקר וע"י עסק התורה שעוסקי' ישראל בעו"הז אחר חצות הם מעלים אותה מעט מעט עד שבאור הבוקר היא נגמרת לעלות באצילות ונקשרת בזרוע שמאלי דזעיר. והט' ספירות שלה שלקחה לאה בהלוואה אזי באור הבוקר חוזרת לאה למקומה באחור ומתמעטת עד שיעורה ואז הט"ס שלקח' מרחל יורדות לבריאה ואח"כ ע"י התפל' אנו מעלים אותם ומתחברים עם כתר שלה ואז נתקן פרצוף רחל עכ"ל הרב ז"ל.

ובזה יובן מ"ש הזוהר אתאן ישראל לתתא סלקין לה בצלותהון ובעותהון לעילא: פי' היינו לט"ס דרחל שירדו לבריאה וע"י תפלותינו אנו מעלים אותם להתחבר עם כתר שלה ואז נתקן פרצופה. עד דסלקא ואתגניזת בינייהו. פי' בין ח"ג שרחל היא בין תרין דרועין וזווג זה דשחרית הוא זווג יעקב ורחל. ורחל מהחזה ולמטה בין ח"ג:

ונטלא ברכאן מרישא דכל רישין יובן במ"ש הרב כי בק"ש של יוצר אנו מושכים הטיפה של המוחין מחצונייות עתיק שנקרא רישא דכל רישין ומקבלה זעיר ונותנה למ' וז"ש ונטלא וכו' ואתברכא מההוא טלא דאתמשכא מלעילא ה"ס הטל הנמשך ממוחא סתימאה דאריך הנקרא טלא דבדולחא דרך השערות דאריך לרישא דזעיר ומתמן לחקל תפוחין קדישין שהיא המ' כמ"ש בא"ר. כי טל אורות טלך מאינון נהורין וכו'. פי' אורות הם תרי שהם אריך וזעיר כמ"ש לעיל שהטל נמשך מאריך לזעיר ומזעיר למ' וז"ש מאינון נהורין עילאין דנהרין שהם אריך וזעיר כע"ש באידרא רבא. ה"ג כדכורא דאזמין ברכאן לנוקבא: