מקדש מלך על ספר הזהר א:תלו

ה' עשקה לי ערבני פירוש שר"ש נקרא ה' כמ"ש בפרשת בא אל פני האדון ה' דא רש"בי ואמר רבי יצחק כבר הייתי ביד מ"ה שהיה רודף אחרי כמש"ל וחמא למ"ה דרהיט ורקיד קמיה. ור"ש שנקרא ה' עשק אותי מידו וערב לי. א"נ י"ל ה' עשקה לי הקב"ה רצה לעשוק אותי שנתן רשות למ"ה להרוג אותי ור"ש ערבני. ד' סטרין דעלמא קיימין בדינא פי' ד' רוחות שבהעוה"ז קיימין בדינא בבחינת נשמת אותו הנוטה למות ומ"ש ומתערין דינין מד' סטרי עלמא ד' כוחות שבעה"ז מתערין דיניו מחג"תם: וד' קישורין נצן הם ארמ"ע שבגוף. א"נ י"ל ד' סטרין הם ארגמ"ן ומ"ש ומתערין דינין מד' סטרי עלמא פי' ארגמ"ן הנז' מעוררים הדינים מחג"תם שמשם מקבלים: בר' וע' עלמין: פי' כנגד כ"ז אותיות התורה כ"א כלולה מעשר: דתרנגולא אוכמא. פי' גבריאל: חמי מה דלא זכא ביומוי משום וכו'. פי' שלפי שמוכרח האדם בשעת מיתתו לראות השכינה לכך הקב"ה מוסיף הארה גדולה בנשמתו כדי שיוכל לראות השכינה:

וסליק ויתיב ואתעדן וכו' פי' עולה נשמתו עד שרואה מקומה ואח"כ באה משם בז' ימים אלו ואזלא מביתא לקברא ומקברא לביתא ונמ"ש רבי יהודה לקמן ושם מדבר בבר נש זכאה כמ"ש אח"כ תאנא בתר ז' יומין גופא הוי כמה דהוה ונשמתיה עאלת לדוכתה: וכן מ"ש ואי לא הוי זכאה וכו' כיון דאתטמר כמה גרדינין נימוסין אחדן ביה עד דמטא לדומה ועאלין ליה במדורי דגיהנם צ"ל שאחר שנכנס לגיהנם יוצאה משם הנשמה בז' ימים אלו ואזלא מביתא לקברא וכו' כמ"ש בהדיא בדף רכ"ו וז"ל ת"ח כל ז' יומין נפשא אזלא מביתא לקברא וכו' ותלת זמנין ביומא אתדנו כחדא נפשא וגופא לבתר גופא אתטריד ונפשא אזלא ואסתחייא בגיהנם וכו' לבתר תריסר ירחי נייחין כולא הרי בהדיא שהרשע נידון בגיהנם ג' זמנין ביומא ויוצאה הנשמה ביני ביני בז' ימים מביתא לקברא וכו' ואחר ז' ימים יושב בגיהנם עד י"ב חודש: