מקדש מלך על ספר הזהר א:תכ

לאדמת ישראל קץ פי' מ' שנקראת קץ מפני שהיא סוף האצילות א"נ מפני שבזעיר יש ט' ספי' והמ' יש בה י"ס וכוללת ג"כ ט"ס דזעיר הרי י"ט וכל א' כלולה מי' הם ק"ץ וכן כתב הרב זלה"ה בס' הליקוטים: רמז ליה יוסף ליעקב גרסי'. ואתה צויתה דייקא ובג"כ כתיב בה"א ר"ל שאמר פרעה ליוסף אתה צויתה ליתן העגלות:

רזא דשכינתא פי' רוח יעקב היא השכינה שנסתלקה מן החרם וכשנסתלקה מן החרם זהו קיומה וז"ש ותחי רוח יעקב שהשכינ' היא רוח של יעקב ואחר שנסתלקה מן החרם אז נזדווגה עם זעיר ולכך ויאמר ישראל שהוא זעיר.

מ"ט בגין דסטרא דקדושה דלעילא הכי הוא פי' דקשה ליה אמאי אמר קרא אנכי האל אלהי אביך פשיטא ליכתוב אל תירא מרדה מצרימה ותו לא לכך מתרץ בגין דסטרא דקדושה דלעילא הכי הוא פי' שהמ' וכל סטרא דקדושה מזכירים שמו ית'. אבל סטרא דמסאבא לא אדכר שמא דקב"ה ולכך כדי שלא יחשוב יעקב ח"ו שמא ס"מ בא להטעותו לכך אמרה לו השכינה אנכי האל אלהי אביך ואז ידע בודאי דסטרא דקדושה הוא. כי ס"א לא אדכר שמא דקב"ה: