מקדש מלך על ספר הזהר א:שפה

קץ שם לחושך דא איהי קץ דשמאלה פי' קץ היא נוקבא דס"א ונקראת קץ לפי שהיא סוף הקליפות כמו מ' דאצילות שנק' קץ לפי שהיא סוף הקדושה. ומ"ש קץ דשמאלא פי' שהיא מסיגי הגבורות שנקראים שמאלא כנודע. שהגבורות כשמתבררים מעולם לעולם בתכליתם יוצאים מסיגיהם הקליפות. אבל החסדים כשמתבררים יוצאים בתכליתם דינים ולא קליפות כמ"ש הרב וז"ש לקמן דא איהו קץ דאיהו מסטרא דחושך זוהמא דדהבא. ושיעור הכתוב קץ שם אותו המאציל ב"ה מחושך שהם הגבורות:

וקיימא בהאי דאיקרי ארץ עיפתה פי' שמדור הקליפות בחורבה ארץ עיפתה כמ"ש בזוהר תצוה בענין תלת ניקודין:

ואית ארץ לתתא ונקראת אופל וצלמות מאי אופל וצלמות דא הוא קץ וכו' גרסי' ופי' כמ"ש שהמ' היא ארץ החיים ולילית היא אופל וצלמות ונק' אבן ג"כ ולפ"ז אבן אופל וצלמות דסיפא דקרא הוא פירוש לרישא דקרא והכי קאמר קץ שם אותו מזוהמא דחשך וקץ הנז' הוא אבן אופל וצלמות. ענפין ועלין קליפן גופא דאילנא שרשין. פי' הם ה' בחינות כנגד ה' בחינות נשמה שיש לזעיר שהם נ"ר נח"י גופא דאילנא גרסינן ולא נופא:

והרמ"ז כתב וז"ל קץ שם לחשך ידוע שעולמות הטומאה הם לגבי עולמות הקדושה כקוף בפני אדם ויש בכללם ד' בחי' של המרכבה והנה חשך הוא כנגד ג' אבות חמור שור כלב שהוא יוצא מבין שור וחמור שתוכיותם ו' מ"ו גי' כל"ב וע"ז אמרו שור וחמור כלבא בישא נפק מבינייהו. ואמנם לעומת בחי' ד' הנקרא מלכות קץ הימין מפני שעולמות הקדושה הם לצד ימין. כך יש לעומתם קץ הימים שהוא קץ דשמאלא שר"ל מדה אחרונה מעולמות הטומאה המשתלשלים לצד שמאל עד התהום והיא תחתונה להשתלשלות רגלי המ' דקדושה המקננא בעשייה אשר רגלה הימיני הוא בקדושה. והשתלשלות הוד שלה שהוא השמאלי הוא בקליפה והיינו נמי קץ דשמאלא בסוד הודי נהפך וכו'. עוד ידוע שלילית זו היא חוה ראשונה שכולה דינים וי"פ חו"ה גי' ק"ץ והיינו קץ דשמאלא ולכן אמר דאיהו שט בעלמא מפני שכוונתה לדחות רגלי רחל קדושתא ולרשת ח"ו מלכותה בעשייה בטענה שהיא ראשונה וכמ"ש לא יעשה כן במקומנו וכו' ר"ל אין אנו דנים כן בקליפות במקומנו להקדים קדימת המעלה לקדימת הזמן כמו שצד הרע קדם לצד הטוב כי ע"כ יצ"הר נקרא מלך זקן וכסיל והשב לבן שלאה בתו עדיין מתבוססת בטומאתה הראשונה ולא ידע שתפילותיה ודמעותיה עשו פרי למעלה וכמ"ש הרב זל"הה:

ושט לעילא וקיימא וכו' היינו כשיש ח"ו פגם בישראל אז מתגברת לירש מקם גבירתה: ואסטו הוא הטיית השפע לצד שמאל ובזה היא מקטרגת על העולם ב"מ דהא כל עובדוי לאו אינון לטב כי שאר הקליפות יש בהם קצת טוב מעורב אבל זו רק רע כל היום לשיצאה תדיר שאין כוונתה להנאת עצמה ולא מבעיא ששונאה את ישראל זרע קודש אלא גם את בניה ומבקשת לעקור את הכל כמ"ש ולכל תכלית הוא חוקר לכל מיני כליון וחרץ:

אבן אופל וצלמות זהו יסוד שלה מנגד לאבן שתיה שהיא נקודת ציון שה"ס הצניעות והקדושה אכן זאת הטמאה תפסק רגליה לכל עובר והיא אבן מכשול לרשעים. וקיימא בהאי דאיקרי ארץ עיפתה: האי אבן נגף היא במדור התחתון של גיהנם הנק' ארץ עיפתה כמ"ש בפ' וילך והוא המדוד הז' ואמר שם שהוא כפול וידוע שסתם גיהנם בכללו ה"ס לילית וז' מדורות נגד ז' קצוות שלה א"נ הוא כפול נגד יסוד ומ'. ויתר על כן כמו שמערת המכפלה היא פתח לג"ע והיא שם ב"ן הכפול בכח זכר ונקבה שה"ס אותיות השרש דהוי"ה והמילוי כן יסוד הטמאה כפול ור"ת "אופל "צלמות צ"א וכן ר"ת "עיפתה "כמו "אופל ולכן מי שמבזה עניית אמ"ן נופל לשם כמ"ש בפ' וילך: