מקדש מלך על ספר הזהר א:שנה

תנינן עד לא יפוק בר נש לאורחא וכו' הנה ר' יצחק בא מעירו וכן ר' אלעזר בא מעירו ונתחברו בדרך ור"י לא יצא מעירו עד שהגיע זמן תפלה והתפלל בביתו ולכך הקשה לר' אלעזר שהתפלל בדרך שסבר שגם הוא יצא מעירו אחר שהגיע זמן תפלה:

דקדרותא דצפרא אשתכח אתתא משתעיא בבעלה פי' זווג יעקב שהוא בקדרותא דצפרא כנודע:

ובג"כ לא בעי ליה לבר נש למפסק מלייהו הרמ"ז כתב וז"ל המד"ל כתב מכאן שטועים המקדימים ועוד הכרח הדבר ממ"ש בסמוך בהדי שמשא אצטריך וכו': ונל"עד שאין זו ראיה דדוקא להקדים תפלת שחרית הוא דקאמר דאין מלכות נוגעת בחברתה תדע דדוקא קאמר בהדיא והשתא דנהיר שמשא הוא עדן צלותא משמע דדוקא בצלותא היא דקא אסר אבל לומר סליחות ובקשות ודאי נאה ומשובח דאין זה הפסק עכ"ל הרמ"ז זלה"ה:

דהא יראה בהדי שמשא אצטריך פי' זווג יעקב ורחל שנקראת יראה שהוא בשחרית דחול אחר שהאיר היום:

מבני בנוי בסטרא דרוחין וכו' שבריות אלו הם מבני קין עם הרוחות שהם המזיקין וכדמסיק:

ואלין קיימא פי' לפי שעה וכמ"ש לקמן וקיימין בגופא זמנא חדא ביומא: דקב"ה בההיא שעתא אתער בג"ע וכו': פי' קב"ה שהוא יעקב מזדווג עם לאה שהיא ג"ע שהנשמות עולים ביסוד דידה בסוד מ"ן: א"כ קב"ה היא רחל שיורדת לבריאה שנק' ג"ע העליון ויש לה נחת רוח בתורת הצדיקים כמ"ש הרב: