מקדש מלך על ספר הזהר א:שנד

יעקב הא אוקמוה פי' פרצוף יעקב שהוא מהחזה ולמטה מצד פני זעיר ישראל אוף הכי נמי פי' פרצוף זעיר ואע"ג דדרגין חד פי' יעקב וישראל אע"פי שהם שני פרצופים כולם אחדות אחד.

בגין דנטיל שורה להאי סיטרא ולהאי סטרא כתב באוצ"ח שמהחזה ולמטה דזעיר נקרא ישורין כד"א ישור על אנשים ואין שורה פחותה משלשה והם זעיר באמצע ויעקב מצד פנים ורחל מצד אחור. ומהחזה ולמעלה נק' ישראל שיר אל שיר משמאלא שהם נה"י דאימא שבתוכו אל מימינא שהם מוחין דאבא שבתוכו עכ"ל וז"ש ישורון כד"א ישור על אנשים ר"ל שהם ג' פרצופין מהחזה ולמטה. ומ"ש בגין דנטיל שורה להאי סטרא ולהאי סטרא פי' זעיר נטיל פרצוף אחד מצד פנים ופרצוף אחד מצד אחור. ומלת שורה שכתב הזוהר הוא לשון חומה כד"א עלי שור ור"ל נטיל חומה מכאן שהוא פרצוף יעקב וחומה מכאן שהוא פרצוף רחל:

ובגין אינון תרין שורין אקרי ישורון ודא הוא ישראל פי' שכולו פרצוף זעיר רק שמהחזה ולמעלה נקראו ישראל ומהחזה ולמטה נקרא ישורון: ישראל על דנטיל רבו ותוקפא מכולא פי' כמ"ש בשם הרב שישראל הוא שיר אל שהם מוחין דא"וא ומוחין דאבא נקראים רבו ומוחין דאימא נקראים תוקפא לפי שממנה דינים מתערין:

ה"ג ישורון על אינון חולקי תרין סטרין תרין שורין כדקאמרן ופירושו כמו שכתבתי בשם הרב זלה"ה: