מקדש מלך על ספר הזהר א:שמז

בזמנא דאסגיאו זכאין וכו': פי' ובזה מתרץ אמאי לא כתיב ה' גבור יצא אלא כגבור דאי כתיב גבור משמע שהוא דין מצד עצמו והשתא דכתיב כגבור משמע פעמים שהוא גבור ופעמים שהוא רחמים כשמעשה התחתונים מתוקנים ולהיפך כשאינם מתוקנים:

הא לא הוה בארעא אחרא פי' ועשו כתיב ביה וילך אל ארץ א"כ לא הוה בין שנאין ולא הוה בארעא אחרא ואמאי קארי ליה יעקב:

א"ל הא בקדמיתא אתמר פי' הדר ביה ממ"ש לעיל כך בזמנא דיעקב לא הוה בין שנאין וכו'. ועיקר התירוץ הוא כמו שהקב"ה פעמים נק' הוי"ה בזמנא דאסגיאו זכאין ופעמים נקרא אלהים בזמנא דאסגיאו חייבין הכי נמי יעקב וישראל. ולא קאמר אלא משום דלא הדר ביה ממ"ש שהקב"ה נקרא הוי"ה ואלהי"ם וכו'. שהוא תירוצא קמא אלא מהתוספת שהוסיף ר' אלעזר כד הוה בין שנאוי יעקב וכו' אמר הדרי בי:

וכולא בדרגין ידיען פי' שלמעלה יש פרצוף יעקב ויש פרצוף ישראל הנקראים זעיר ולכך יעקב אבינו פעמים נקרא יעקב ע"ש פרצוף יעקב ופעמים ישראל ע"ש פרצוף זעיר וז"ש וכולא בדרגין ידיען. א"נ יובן שמ"ש הרב שהזעיר בקטנותו נקרא יעקב לפי שאין בו רק מוחין דקטנות ב"פ אלה"ים גי' עק"ב עם עשרה אותיותיהם גי' יעק"ב ובגדלותו נקרא ישראל וז"ש וכולא בדרגין ידיען:

ת"ח כל שירותא תקיף ולבתר נייחא וכו' פי' שירותא תקיף כגון בר"ה. ולבתר נייחא ביום הכפורים ואומות העולם אתער עלייהו בקדמיתא בנייחא ולבתר אתתקף עלייהו בדינא קשיא ויובן במ"ש באודרא רבא דינין דדכורא תקיפין ברישא ונייחין בסופא. ודינין דנוקבא נייחין ברישא ותקיפין בסופא וכתב עליו הרב וז"ל דע שהזעיר מהחזה ולמעלה האורות שלו סתומים והם דינין תקיפין ומהחזה ולמטה שכתגלו האורות מיסוד דאימא שנשלם בחזה דזעיר נייחין וז"ס דינין דדכורא תקיפין ברישא ונייחין בסופא. אבל הנוקבא האורות כשהם ברישא דילה נייחין ע"י הארת המוחין שלו. וכשהם בנ"הי דילה אזי תקיפין וז"ס דינין דנוקבא נייחין ברישא ותקיפין בסופא ונודע שישראל אחוזים בזעיר ולכך נקראים בני ישראל. אבל אומות העולם יניקתם מהמ' דמ' שהיא נקראת זנבא עכ"ל ולכן ישראל שאחוזים בזעיר שירותא תקיף ולבסוף נייחא. ואומות העולם שהם יונקים מסוף המלכות שדיניה נייחין ברישא ותקיפין בסופה לכן זמין קב"ה לאתערא עלייהו בנייחא ולבסוף אתתקף עלייהו והוא כפתור ופרח על דברי הרב זלה"ה:

ולבתר כגבור ולא גבור זה תירוץ אחר למה כגבור שתחלה יתעורר בנייחא ולבסוף אתתקף עלייהו:

כד"א טוב ה' לכל פי' היסוד שנקרא טוב משפיע לכל העולמות

תוקפא דאית ביה ישועות פי' מ' שיש בה ה' גבורות שנקראים ישועות כמ"ש הזוהר לעיל בפ' בראשית ד"א וז"ל ואינון חמש איקרון ישועות ועיין מ"ש שם בשם הארי"זל ושיעור הכתוב טוב ה' שהוא יסוד דבוק ומחובר עם המלכות שנקראת מעוז אימתי ביום צרה שאז ע"י חיבור יסוד ומלכות נמתקים הדינים: