מקדש מלך על ספר הזהר א:שמו
Mikdash Melekh on Zohar 1:346 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →ולא כתיב דאסיק עליה נסכין גרסינן
מזבח לה' בפסוק זה לא כתיב לה' אלא נקטיה הזוהר בהשאלה
שמא דא כשמא עילאה פי' מ' נקראת אל והבינה עיקריות שם ס"ג שהוא יי"אי גי' א"ל ולכך המלכות נקראת אל לפי שמקבלת זה השם כמ"ש בכוונת אחד וז"ש שמא דא כשמא עילאה פי' המלכות שנקראת אל הוא כשמא עילאה שהוא אל היוצא מס"ג שהיא אימא כדין כאימא בתה:
דהא שבעין הוו דאינון משתכחי תדיר בהדי שכינתא גרסינן ופי' שבעים שרים נקראים אלהים.
דהא כתיב והנה ה' נצב עליו פי' מביא ראיה למ"ש בגין דאינון לא אשתכחו אלא בשכינתא והיכן נזכרה השכינה שם דלא כתיב רק והנה מלאכי אלהים וכו' לכך אמר דהא כתיב והנה ה' נצב עליו שהיא המ' הנצבת על יעקב.
דאתעביד רתיכא פי' ואלהים דקרא היא הבינה שהיתה רוכבת על יעקב: ויאמר לו אלהים לעילא אוקמוה ישראל גרסינן ופי' ויאמר לו אלהים שהיא המ' אמרה ליעקב מה שקראו לך ישראל אינו בעולם הזה לבד אלא אף לעילא בשמים הסכימו ואוקמוה ישראל שקראו לך ישראל ולפ"ז ויאמר לו אלהים וכן ויקרא שמו ישראל דסיפא דקרא הכל על המלכות. א"נ לעילא אוקמוה ישראל פי' גם הזעיר קרא לו ישראל לפי שיעקב במדריגת זעיר ולפ"ז ויאמר לו אלהים הוא זעיר. וסיפיה דקרא ויקרא שמו היא המלכות:
והרמ"ז כתב וז"ל ויבן שם מזבח וכו' ויקרא למקום יובן בסוד כוונת מושיע ומגן שהתחלת עיקר בנין רחל שהיא דוד מזבח הוא בגי' אלפ"ין של ג' שמות יי"אי שהם סוד נה"י דאימא כנז' בתפלת ר"ה והם בציור י"וי וג"פ עולים לח"ם ע"ש ואח"כ מתעלין כל הג' אל ומאירים בשני הפנים וא' בחוטם. ואז מתנהרת כאימא ואם תמלא יו"ד וי"ו יו"ד יעלה ס"ב וג"פ ס"ב גי' מק"ום שבהם נעשית מקום ממש ומתגדלת בכל תכונתה וכן מילוי מלכות כזה מ"ם למ"ד כ"ף ו"ו ת"ו עולה מק"ום באופן שסוד מקום רומז לבניינה ואח"כ האירו כל שמות אל בפניה דהיינו ש"ע נהורין שהם ב"פ אל שכל א' עולה קפ"ה שעם הכולל עולה מקו"ם:
כי שם נגלו אליו האלהים ידוע מסוד ע' דשמע שה"ס ז' תחתונות שבבינה שכולם בסוד שמות ס"ג עם עשר אותיותיו הוא ע"ג והנה ד' אותיות יי"אי שהם עקריות הבינה אינם באים בתחלה רק סוד ס"ט מן ע"ג שעם הכולל הוא ע' ככתוב שם ואלו הם ע' סנהדרי גדולה שתמיד מקיפים את השכינה להיות שהוא מסוד זווג החיצוניות שאינו פוסק ולכן קרא בשם אלהים ואלו נגלו אליו בתחלה כי אז כתוב בו ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ואז היה בורח מפנים דעשו שה"ס ע"ש משני פנים. ואח"כ כשנשלם המשיך להם גם יי"אי כנז' שהוא עיקריות הבינה למ' שהיא ברתה וזהו אל בית אל כנזכר. ומכאן נשמע לבית לחם שה"ס ג"פ יו"י הנז' וזו היא ירידה כי שם מתה רחל שהוא חזרתה לאחור ומיעוטה הנמשך אח"כ עכ"ל הרמ"ז זלה"ה: