מקדש מלך על ספר הזהר א:שא

אתר דספרי דחייביא וכו' פי' גבורה שהיא דנה את העולם וההוא ספר מעילא וכו' פי' ספר שהוא גבורה הוא למעלה מהמלכות:

השתא לא אצטריכנא לדינא פי' רבי אחא ס"ל שיעקב קודם שובו אל בית אביו לא רצה אלא בשם הרחמים כדי להנצל מלבן ומעשו ואחר שישוב אל בית אביו אזי יכלול אלהים בהויה ויהיה כלול משניהם. ורבי יוסי ס"ל להפך שקודם שובו אל בית אביו לא רצה אלא בשם אלהים שהוא דין שאין הדין מתמתק אלא בשרשו ואין הקליפו' נכנעים אלא מכח שרש הדין:

והאי אבן אתברכא וכו' פי' המ' מתברכת מחסד וגבורה. ואתברכא מעילא ומתתא פי' מתברכת ג"כ מנ"ה ולא הזכיר הזוהר רק ב' הקוים אבל קו אמצעי שהוא ת"ת ויסוד לא הוצרך להזכירו ששם הוא מקום המ' באחורי הת"ת נגד חזה דזעיר בקו אמצעי:

ואי תימא דאבנא דא עילאה פי' ובזה נתרץ קושיא דקראי דבאמת י"ב בקר הם ולכך מאבני המקום לשון רבים והמ' עליהם מלמעלה ועליה נאמר והאבן הזאת לשון יחיד ה"ג האי דכתיב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה עליונה מבעי ליה: ור"ל אף אם נתרץ קושיא דקראי כמ"ש עדיין קשה עליונה מבעי ליה מאי מצבה ותירץ שר"ל שיעקב הקימה והעמידה למ' והמשיך לה הארה מיסוד דזעיר וז"ש בגין דאמר אין זה כי אם בית אלהים דהיינו זה שהוא היסוד יתחבר בבית אלהים שהיא מלכות ולכך אמר לשון מצבה:

אלא בית אלהים סטרא דדינא קשייא אי וכו' פי' רבי אלעזר ס"ל בית אלהים בית גבורה שנקרא אלהים אבל יש בו ב' אופנים כשמעשה התחתונים טובים אזי אלהים הנזכר שהם הגבורות יהיו מתוקים: וכשאין מעשיהם מתוקנים אזי יהיו הגבורות קשים בלי מיתוק וז"ש אי לביש בסטרא דשמאלא אתער ביה דינא קשיא: