מקדש מלך על ספר הזהר א:רפא

דלא שרייא שכינתא לבר מארעא קדישא ק' דמשמע שארץ פלשתים אינה בכלל ארץ ישראל וא"כ יצחק שהוא עולה תמימה למה יצא לארץ פלשתים וי"ל כמ"ש רש"י ז"ל על פ' ויזרע יצחק בארץ ההיא אע"פי שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה כארץ ז' עממין עכ"ל וכתב עליו הרא"ם ז"ל טעם שהוסיף רש"י מלת עצמה כלו' כעיקר ארץ ישראל מפני שגם גרר מארץ ישראל כמ"של שאתה עולה תמימה ואין ח"ל כדאי לך אבל גרר אינה ח"ל אלא שאינה חשובה כארץ ז' גוים שהם עיקר ארץ ישראל עכ"ל וז"ש הזוהר לבר מארעא קדישא ארץ ז' גוים ששם גילוי שכינה אבל גרר בינונית אינה כח"ל ואינה כעיקר ארץ ישראל:

דעבד טיבו עם אברהם גרסי' אתתקף ב"נ בציצית פי' ה"ס אור מקיף כמ"ש הרב ז"ל ה"נ בתפלין שהם המוחין פנימיים דזעיר ויוצאים בסוד התפלין: בהאי עלמא ובעלמא דאתי פשוטו בשני עולמות. וכפי הסוד אמאי תמיד ותיריץ אלא דא תמיד דבין הערבים שהיא המ' ונשמת האדם עולה שם בסוד מ"ן ונצררת ביסוד דנוקבא וזהו ונחך ה' תמיד:

אתתקף תחות דרועיה דיצחק פי' שהמלכות היא תחת הגבורות ומשם מתחזקת ומאירה:

דא אספקלריא דנהרא: פי' מתוך המ' יזכו הנשמות להארת זעיר ולעולם הם במ': כגן רוה רוה דלא פסיק מימוי וכו' פי' כגן שהיא המלכות שהיא רוה מיסוד זעיר דלא פסיק מימוי: