מקדש מלך על ספר הזהר א:רמא

תנן ים דמיא לרקיע ורקיע לכסא הכבוד פי' ים שהיא המ' דומה לרקיע שהוא זעיר: ורקיע שהוא זעיר דומה לכסא הכבוד שהיא בינה בסוד אימא מקננא בכרסיא. ובג"כ ימא אחיד ביה פי' כיון שהמ' יש לה הארה מהבינה שנקראת כסא הכבוד והבינה דינין מתערין מנה ומהגבורות שבה נבנית המ' ולכך ימא שהיא המ' אחיד ביה שהים רומז לדין:

והרמ"ז כתב וז"ל ים דמיא לרקיע וכו' בחינת ים היא ביסוד הנוקבא והיינו בסוד השפעתה לבריאה וכמ"ש בסוד ים של י"ב בקר שהו' היכל ק"ק שבו מתלבשת הו"ק דזעיר כמ"ש באו"צח והענין יובן במ"ש דאימא מקננא בכרסיא שהיא בריאה. והוא שמתנה"י שלה משפעת הארתה דרך תנה"י דזעיר אל תנה"י דרחל ומשם אל הבריאה וזהו ים דומה לרקיע הוא סוד רחל מקבלת מזעיר ורקיע שהיא זעיר לכסא הכבוד היא בינה. והנה כל נבואה היא מצד אימא המקננת בבריאה ולכן נבוא גי' ס"ג וים סודו ה' גבורות בכללות עשר ולכן יונה כשרצה לכבוש נבואתו. מקמא ימא ערק פי' ממה שהוא לפני הים וקודם לו דהיינו לפני אימא המאירה בבריאה ולכך שדי אימא ידא ביה גרסינן וירצה ששלחה בו יד החזקה במקומה כי יד וים שוים הם שסודם ה' גבורות עוד רמז ששלט עליו שם אלהים שנאמר וה' הטיל רוח סערה שסודה שם אלהים דיודי"ן שמלואו רו"ח כי בכבישת נבואתו מנע אור אימא מן הבריאה ולכן אתרגיש ימא דווקא:

אוליפנא כד הוו וכו' דע לך שכתב הרב ז"ל שיונה הוא מסוד יצחק מסטרא דנוקבא ובזה תבין טעם שהוצרך למות מיתה גמורה להיותו מגבורות דנוקבא משא"כ יצחק שהיה מובורות הזכר העתידות לינתן לנוקבא ולכן היה די לו בעקידה כמ"ש בס' יודעי בינה שלי ובזה נמצא שייכות לענין זה בכאן שאין לו התקשרות עם הפרש"ה. אלא הוא הדבר להיות שיצחק נעקד בן ל"ז שנה ואחר העקידה נתקיים יצחק ברוח חדש שבא עליו מעלמא דאתי כנז' בתוספת' דריש פ' נח דהיינו שהושפע עליו מהגבורות שביסוד אימא למעלה מן החזה:

כך נתקיים יונה ע"י אליהו שהוריד עליו מז"פ ס"ג אור מקיף בסוד ודבר ה' בפיך אמ"ת ואמר הרב בדרוש הגלגולים בסוד אליהו בארבע. שאליהו נתן ביונה ניצוץ מצד יוסף ושהוא משיח בן יוסף. וזהו לענ"ד כי יבוא שילה שילה זה משה שהוא משיח בן דוד אך יבא הוא יונה בן אמתי שיבוא קודם אליהו. והענין יונה הוא בסוד מ"ן דרחל והיינו יונ"ה. ו' דשבק בה בעלה בתוך אד"ני שעולה ינ"ה שידוע שיש שם אד"ני ביסוד הנוקבא שהוא הכלי של היסוד. וגם בהיכל ק"ק יש שם אדנ"י כמ"ש בכוונת אדני שפתי תפתח ונרמז בס"ת יונה בן אמתי גי' ס"ה ולהיות שיונה ה"ס המ"ן דרחל לכן הוה ימא שכיך כשהיו משקיעין אותו בתוכו. כיון דאמר שאיני וכו' היתה כוונתו שבכח תשובתו לקבל מיתתו לכפרה תעלה נשמתו עד כסא הכבוד היא אימא שנגדה פשע ובזה תתוקן נשמתו ותרד בכח רב מאימא ליסוד הנוק' לתיקון מ"ן שלה וזהו שאוני והטילוני שאוני למעלה והטילוני בכח אל הים. ולהיות שכוונתו היתה לכבוד ישראל כמרז"ל שחשב שהגוים קרובים לשוב וחשש שיזכו הם לאיזה שפע מאימא שבה התשובה ויגרע כח קדושת ישראל. לכן זכה שנעשית מחשבתו כי פרחה מניה נשמתיה שהיתה פגומה בכיבוש נבואתו וכך היא המידה לכובש נבואתו שמיתתו בידי שמים שנאמר אנכי אדרוש מעמו. אנכי דייקא שה"ס אימא ושם סוד טל המחיה מתים:

ועאל בפומא דההוא נונא הוא יסוד דקליפת נוגה שהוא נגדיי ליוסף שנאמר בו וידגו לרוב כי חשבה הקליפה לשלוט עליו. אבל היה לרעתה כי מת אותו דג וחזר להתקיים והוא סוד תיקונו של יונה כי זכה להחזיר לקדושה אותה קליפת נוגה שהיתה מנגדתו. עכ"ל הרמ"ז: