מקדש מלך על ספר הזהר א:רד

טהור דא אברהם דנפק מתרח כמ"ש בפ' תזריע לית טהור אלא מסטרא דמסאב שהיתה עליו טומאה ונטהר ממנה שמלבד טומאת הקליפה שהיתה נשמתו בתוכה שקועה עוד היתה עליו טומאה פרטית והיא שתרח ארתח לקב"ה. והוליד את אברהם בעצם טומאת נדת אשתו כמו שכתוב בספר הגלגולים:

לאתקנא ההוא דרגא פי' לתת כח במדתו שה"ס המים שמצד הגבורות של אבא שנעשו חסדים באימא בסוד התחלפות אורות א"וא זה בזה כמ"ש באוצ"ח וז"ס שנזכר בדברי הרב שצריך ב' טבילות א' לדחות כח הטומאה וזה בבחי' גבורות דאבא והב' להמשיך שפע הקדושה וזה בבחי' חסדי אימא:

אילנא נטע מפרש ענין הטהרות ונלע"ד שהיה עוסק בס' יצירה כמ"ש הקדמונים ובן הבקר אשר עשה בכח השמות ובכל אתר דדיוריה תמן היה מתעסק לנטוע אותו האילן לכבוד יוצרו אבל לא הצליח מעשיו אלא בא"י כי שם היה אור השפע עליו חזק והמשיך אור מע"ח שבת"ת זעיר ששם ב' יסודות א"וא כי סתם עץ הוא ת"ת המסתעף בפארותיו גם אותיות יהו"ה בהכאה י"פ ה' ן' ה"פ י' ן' ו"פ ה' ל' ה' פ ו' ל' הכל ע"ץ עכ"ל הרמ"ז

כגון זיבה או סגירו או נדה וכו' בין דאערע ביה קרי קודם וכו' בין דאערע ביה לבתר גרסי' ופי' בין מי שעובד ע"ז כמ"ש לקמן בין מי שהוא טמא זיבה וכו'. כולם כשיושבין תחת העץ ענפוי סליקין והחילוק הוא מי שעובד ע"ז מיין כדקאי קאי אבל הטמא בנידה מיין נגיבין והטמא בקרי מיא סלקין לגביה לרמוז לו שאינו צריך ז' ימים רק יטבול ומיד יטהר: