מקדש מלך על ספר הזהר א:קסז

מסטרא דימינא שירותא דעלמא עילא' פי' שהחסד הוא הספירה הראשונה שתיקנה הבינה הנק' עלמא עילאה:

סתימא עמיקא הוא אבא לעילא הוא א"א: עד א"ס כלל כל הפרצופים הנעלמים עד א"ס ב"ה ושיעור הכתוב וילך למסעיו אחר שתיקן אא"עה המ' והעלה אותה עד הבינה אח"כ שנצטרף במצרים ובירר הבירורים המשיך לה הארה מחסד זעיר שניתקן מאימ' ומאורות הראשוני' וזהו וילך למסעיו למסעו כתי' שהיא המ' שתיקנה ופי' הכתוב במה תיקנה ואמר מנגב שהוא חסד שאחר שאורות העליונים האירו בחסד המשיך הארת חסד למ' מלמעל' למטה כדי שתהיה היא כלולה עמהם והניחה שורשה בספירות העליונים ע"י מה שהעלה אותה למעלה ואח"כ ע"י מה שממשיך לה מלמעלה למטה יכלול ספי' העליונות בה ומניחים שורשם בה וז"ש בגין דהיא לא תעדי מאינון דרגין עילאין ואינון לא יעדון מנה:

בשמא דאימא וכו' כתב המ"דל וז"ל שטעם זה חלוש שיותר יכון לומר שהזכיר שם אמו להזכיר זכותה שהצילה את אביו מחטא כשרצה לבוא על שפחתו. וכתב עליו הרמ"ז ק' כי עליה טובא דא"כ ממילא היה מזכיר חטא אביו והוא היה בעוכריו שלא תקובל תפילתו. ועוד דמאן מוכח לדוד על זה אם לא כששרת' עליו רה"ק ואמר הן בעון חוללתי. וכ"ש שכוונת ישי היתה לש"ש כמ"ש בעל עשרה מאמרות בחלק ג' עכ"ל: