מקדש מלך על ספר הזהר א:קסה

ולא אתפתא בהו כאדם וכו' אע"ג שבפ' נח דף ע"ו אמר וז"ל יהב חכמתא לאברהם וכו' נפק מניה ישמעאל משמע משם שלא עמד בנסיונו אלא מרע"ה די"ל דלגבי אדם ונח אמר נחית אברהם לעומקייא דלהון וידע לון ולא אתדבק בהו כאדם ונח. אבל מ"מ אינו כמרע"ה דקאים בהימנותא עילאה כדקא יאות:

נפש איהו אתערותא תתאה ודא סמיכא בגופא פי' הבריאה כק' גופא לגבי מ' דאצילות. מאד בסטרא דמזרח פי' מאד גי' מ"ה ושם מ"ה בת"ת שנק' מזרח.

במקנה בסטרא דמערב פי' מקנה הם החיילות ומ' נק' אשת חיל א"נ מקנה היא בהמ"ה גי' ב"ן שהיא מ':

חד רשימו דקסט' דחיותא כתב הרמ"ז וז"ל פירש הרב שהוא הבל דגרמי והוא נפש דקטנות שהוא רשימו דנפש דגדלות הנכנסת כשנולד. ובמ"א פי' יותר ואמר שחלק חיות זה הוא בחי' העשיה שהוא בחי' חיות המ' שבזעיר וזה נקר' קסטא דחיותא וקיסט' ר"ל מדה וענין זה נתבאר בא"י בדף נ"ז ובשער ז"א חלק ב':