מקדש מלך על ספר הזהר א:קנז

סיפא דקרא דכתיב בצאתו מחרן אלמא שגם בחרן הזכיר יציאה ותירץ לו ר' אלעזר מחרן כתיב והאי יציאה מארץ מולדתו וכו' ופי' מחרן כאדם הבא בדרך ופגע בעיר אחת ולן בה ויצא ממנה. קרי לה יציאה לגבי אותה העיר שיצא ממנה. אלין גרים וכו' כתב הרמ"ז דע שכל הגרים הם ניצוצות העולות מקליפת נוגה וניתנים בגוף של אותו נכרי ובסגולת קדושת אותו ניצוץ הוא מתעורר לצאת מן הטומאה ומשתוקק לקדושה ואח"כ משפעת מלכות באותו ניצוץ נפש א' מאותם שעושים הנדיקים בזווגם עם נשותיהם וזה היו עושים אברהם ושרה בכל הזווגים שהיו עד הפקד שרה ולכן היה צריך אברם להמשיכה עמו כדי שמצדו תנתן נפש הזכרים ומצדה נפש הנקבות ולהיות שהניצוצות היוצאים מנוגה הם מעורבים מטו"ר לכ"א ואת הנפש אשר עשו בייחוד הקדושה עכ"ל: