מקדש מלך על ספר הזהר א:קלד
Mikdash Melekh on Zohar 1:134 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →דאברהם דאיהו ימינא וכו' ופירוש הכתוב כך מוליך הקב"ה לישראל בהשקט ושלוה בזכות ימין של משה שהוא אברהם שהוא זרוע ימין דזער ואיהו תפארת דמשה כי משה הוא זעיר ותפארת שלו הוא הימין שהוא אברהם וזהו זרוע תפארתו:
ויחל משה בעא רחמין וכו' ז"ל הרב בס' הליקוטים דע כי נח היה משה ולא התפלל על דורו ולכך נק' המבול על שמו ואף שלא התפלל עליהם בזכותו ותלה להם ק"ך שנה כמנין שנות משה כמ"ש בשגם והיו ימיו ק"ך שנה ולכן משה התפלל על דורו לתקן את אשר עוות בראשונה ולכן אמר מחיני נא לשון מיחוי כמו המבול וכל ימיו לא היו אלא בתפלה על הדור והנה ר"ת יהו"ק למבול ישב יל"י וס"ת הב"ל שהשם הזה מעלה ניצוצות הבל ואותם שחטאו בעגל פגמו בשם זה ואמרו עלה שור וז"ס ישראל לא ידע ר"ת יל"י עמי לא התבונן ר"ת על"ה עכ"ל ובזה יובן לשון זה למה היה משה משתדל להתפלל על ישראל:
רבי יצחק אמר כל זמנא וכו' גרסינן ול"ג ר' אלעזר שכבר הקשה קושיא זו לאביו ותרצה לו והכא מתרצה מעצמו כמי שלא שמעו מאביו ועוד תירוץ דהכא משינה מדלעיל ואי גרסינן ר"י ניחא שאחר שא"ר יהודה מאי הו"ל למיעבד וכו' אח"כ פתח ר' יצחק ואמר קושיא זו. (קרבן לא מיקרב לשמא דאלהים אלא לשמא דה' קרבן לה'). בח"י בדף קע"ז את האלהים התהלך נח בא לתרץ מה שהקשו בזוהר דף ס"א דקרבנא דהקריב לבתר דיקריב ליה מן קדמת דנא דילמא ישכך רוגזא מעלמא. ועל כן כאשר סיפר בשבחו לאמר תמים היה בדורותיו. והיה לזרה מה שלא הקריב קרבנות על דורו לזה אמר את האלהים התהלך נח דכב"יכול ה' למבול ישב ושליט שמא דאלהים כמ"ש בזוהר פ' נח בדף ס"ד ע"ב וקרבן לא מיקרב וכו' ובפר' משפטים על פ' כי לא תח וץ זבח ואתנה וכי לא בעא קב"ה דיקרבון וכו'. וקרבנא לא קרבין לשמא דאלהים אלא לשמא דה' דהא לגבי דינא קשיא מדה"ד לא מקרבין קרבנא וז"ש ר"י בדף ס' מאי הו"ל למיעבד דהא חייבי עלמא הוו מרגיזין קמיה ואיהו יקריב קרבנא:
דכך הוא דינא וכו': פי' ובשביל שידונו דור המבול י"ב חודש ישב נח בתיבה י"ב חודש:
רבי יהודה אמר וכו' א"ל ר' יוסי בתרי דינין וכו' קשה דהכא משמע דר' יהודה לא היה יודע שבמבול היו ב' דינין מייא ואשא ולכך הקשה והכא מייא הוו אמאי י"ב ירחין. ובפ' וירא בדף ק"ז ע"ב אמר שר' יצחק הקשה לר"י ור' יהודה הוא שהשיב מייא קרירן נחתי מלעילא ומייא רתיחן סלקי מלתתא שהוא מייא ואשא וי"ל שאחר ששמע ר' יהודה תירוץ זה מר' יוסי קבלו ולכך כשהקשה לו ר' יצחק תירץ לו ר' יהודה כמו שקיבל מר' יוסי: