מקדש מלך על ספר הזהר א:קכד

דנחית לאבדון לא סלקין ליה לעלמין כתב הרב כי שאול הוא יסוד דנוקבא דקליפ' ואבדון היא מ' דנוקבא דקליפה עכ"ל:

תרין קיצין אינון חד לימינא וחד לשמאלא פי' קץ הימין היא מ' ונק' קץ לפי שהיא סוף הספירות. ועוד הרב נתן טעם אחר בספר הדרושים לפי שזעיר יש בו ט' ספירות כנודע שהמ' משלימתו לעשר. והמ' יש בה עשרה ספי' עם ט' דזעיר הם י"ט ספי' כל אחד כלולה מעשר הם ק"ץ. והמ' מקבלת גם מט' ספי' דזעיר לכך נקרא קץ. קץ שם לחשך היא לילית שהיא סוף הקליפה כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים והיא מסוספיתא דחשך שהם הגבורות וז"ש קץ שם לחשך ר"ל קץ שם אותה מחשך. א"נ קץ שהיא לילית שם אותה רצועה לחשך שהם הגבורות שברצועה זו מכים הגבורות לרשעים:

והרמ"ז כתב וז"ל נודע שאותיות כמנ"פץ הם נגד ה' גבורות והם ב' בחינות מ"ן צפ"ך מ"ן הם גבורות הראשונות צפ"ך הם ג' גבורות אחרוניות והם גי' קץ וכשאלו ג' גבורות מתמתקות אז ה"ס החיים והטוב ולכן יוסף חי עלמין הוא בסוד ו' הויו"ת ג' חסדים הממתקים ג' גבורות. וזהו קץ הימין סוד קץ חי כמ"ש בל"ת בפרשת לך לך והנה קץ הימין גי' אלה"ים דיו"דין עם ה' אותיות שה"ס דין ממותק אמנם כשאינם ממותקות אז רגליה יורדות מות קץ הימים גי' צר"ה שהוא אלהים דההי"ן היא המדרגה התחתונה שהיא בהוד ונהפך דוה. ור"ת קץ שם לחשך גי' ת"ל שהם ה' פעמים אלהים ה' גבורות. וכשהם כפולות לפעול הדין אז ולכל תכלית שעולה ב"פ ת"ל ואז אופל וצלמות שהם זו"ן דקליפה מתחזקים:

ויש מפרשים מילוי כל בשר כ"ף למ"ד בי"ת שי"ן ר"ש המילוי עולה תת"צד גימ' חש"ך צלמ"ות וזהו קץ כל בשר פירוש אותיות אחרונות דהיינו המילוי של תיבות כל בשר בא לפני ודאי. הנה שם אלהים האמור כאן ה"ס מדות המ' בהיות הגבורות שלה חזקות וחסר מיתוק ג' גבורות המתמתקו' בג' חסדים בתוך יסוד בסוד יוסף והם ג' בני נח כמ"ש הרב בסוד הקשת. ולכן אמרה מלכות ליסוד שאין תקנה שהוא יכול להעמיד העולם כי חזק כח הקליפה כ"כ עד שקץ כל בשר שעולה צפ"ך ג' גבורות אחרונות בלי מיתוק שמסוספיתא דילהון יונקת לילית והיא צרתה. בא לפני ודאי כי נודע שבהתגבר מאד החיצוני' בר מינן יש להם כח ליהנות מיסודה מהפנימיות. וז"ש בא לפני ודאי. פירוש לפנימיות שלי. והטעם בגין דאינון גרמו:

והענין שכל עצם הס"א הוא בנשמות הנעשקות בתוכה שלכן צריכה ההשגחה העליונה לקיים אותם באור הקדושה ואז הקליפה מחשבת עצמה כמדת הקדש:

והנה ר' יהודה רצה לפרש ענין ב' הקיצין ההפכיים הם ב' מלכיות דקדושה ודמסאבא ג"ע שהוא לימין וגיהנם שהוא לשמאל כמ"ש בדרוש ציור העולמות. תרין ארחין זה לימין וזה לשמאל ובמקום שעולמות הקדושה שבימין נגמרים שם הוא קץ הימים ששם האור כלה ואין עוד ימים כי אם לילות:

מאן הוא חוקר: אמאן קאי הוא ומפרש דמוסב אל קץ החשך הנזכר היא הקליפה שאין כוונתה אלא לכלות הכל בחושבה שבזה יגדל כחה בנשמות שירדו בתוכה ויהיו לה ח"ו כעין הקדושה שהנשמות הן מ"ן לעורר הזווגים כן היא מגמתה שע"יכ יתחברו אופל וצלמות שהם ז"ון דקליפה:

מחשיך אפיהון דברייתא הוא אור הצלם המאיר הפנים ובמותם מסתלק ונשארו חשוכים. קץ לימינא כדאמרן. פי' צד הקדושה שהוא בכל צד הימין עד סופו: