מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ג:תסב

הכא אפליגו קדמאין וכו': יללותא דאיהו וכו' אל תחשוב שזה סותר למאי דקי"לן שהתרועה היא ברחל דינא רפייא. אלא הכוונה לומר שנסירת רחל צריכה כח גדול יותר משל לאה וז"ש דינא תקיפא. ולא אמר דינא קשיא והענין שנסירת לאה נעשית יותר בנקל כמו שירמזו ענין השברים שהם גנוחי גנח.

רפיא פי' פועל יותר רפיא. וידוע שהיא ננסרת תחלה בברכת אבות שזווג אלו הימים הוא בלאה. אבל של רחל בר"ה הוא מעט מעט בכל יום מעשרת הימים. וזה לעוצם דיבוק אחוריה בשל זעיר ואמנם קודם התקיע' שמסתלקים מוחי זעיר חוזרת לאה לאחור ורחל מתעלה עד כתר זעיר באחור כנזכר בס' א"י וגם בסוף סה"כ. ולפי שעיקר השופר הוא לרחל לכן הקדים פועל היללותא לג' תבירין וכל זה דרשה דורש ולא כונה שעיקרה בפ' אמור וכנז' בסה"כ בדף רמ"א בר"מ והתקדשתם אלו מים ראשונים. והייתם קדושים אלו מים אחרונים. כי קדוש זה שמן ערב. אני ה' זו ברכה ואמצעיים בין גבינה לבשר:

בח"י דף פ"א מכאן תתבונן כי מ"ש בזוהר משפטים דף קכ"ה כל מאן דאכיל האי מיכלא דאתתבר כחדא או בשעתא חדא או בסעודתא חדא מ' יומין וכו' אינו אלא בגבינה אחר בשר. שהרי לבשר אחר גבינה בפי' אתמר בר"מ מים אמצעיים בין גבינה לבשר. וכן כתב הרח"ו ז"ל עצמו מורי ז"ל לא היה אוכל גבינה ביום שהיה אוכל בו בשר אפי' זה בתחלת היום וזה בסוף היום עכ"ל וגורי האר"י ז"ל הוסיפו מוסיפין שלא כהלכתן ואין לנו אלא דברי הרח"ו שמוסכמים עם דברי ר"מ הנז'. ואב הוא דלא להוסיף עליה כי סמך את ידיו עליו. ואף לפי סודן של דברים עין המשכיל תשלילהו דקי"ל גבי משקה של איסור שנפל במשקה של היתר דתתאה גבר ואם התחתון חם הוא אסור ואם התחתון הוא קר מותר. מעתה קם דינא לאוכל בתחלה חלב שהיא בחי' החסדים ואחריו בשר בחינת הגבורות תתאה גבר ובחי' הגבורות מתמתקים בחסדים של מטה והוא תיקון נפלא. אכן גבינה אחר בשר אסור דתתאה גבר ויגביר הגבורות על החסדים ח"ו. ואחר אכול הגבינה יש להדיח פיו במים וכו' וכשהרצתי הדברים לפני רבותי אמרו יישר אבל שמעתי מפי זקני הרב ז"ל שקיבל מפי מגידי אמת שראו לרבינו האר"י ז"ל שלא היה אוכל בשר אחר גבינה קשה. וירא שמים יצא את כולם. נקוט מהא שלא יתבטל מעונג שבת ויאכל מאכל חלב ואח"כ ידיח פיו ויאכל בשר: