מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ג:תד
Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on Zohar 3:404 · מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →הא איקרי אדם שהוא אדם כת"ר דאשתמודע עילא ותתא. שנודע שמי לאלהים ואנשים. ועוד ירמוז שגדול כחו להיות מושרש במוחין העליוני' שסודם י"ה וג"פ י"ה גי' אד"ם והיינו או"א ודעת המייחדם. וכמו כן מושרש בזעיר שהוא מ"ה ולכן הוא עץ השדה: אילנא וכו' ה"ס כל קו האמצעי שהוא ממש מתפאר בפארותיו. וידוע כי שדה היא רחל וא"כ למה נתייחס אליה. לזה אמר משני טעמים הא' דההוא שדה וכו' כנודע לנו שרק בקו האמצעי הוא היחוד שבו נאחזת הנוקבא בג' שרשיה והם לה ית"ד נאמן יסוד ת"ת דעת שמהם כל חיותה והויתה. והב' אילן דאשתמודע ה"ס השפע הבא לה תדיר בין לזווג הפנימיות ובין לצורך העולמות כי זה לא פסיק לעלמין:
אהדר לרישא פי' לענין הנז"ל שאותו ת"ח נקרא עצה והוא לב' סבות א' ההוא דיהיב ר"ל שלשעבר הוא היה הנותן לה עצה תמיד להתקן. והב' איהו יהיב לון וכו'. ולעתיד ייעצנה להתקן ולחזור בתשובה: ואתקין לון מאני זיינין. ירמוז לג' דברים הצריכים בעצם לעשות תשובה א' הוא התיקון המכוון לעונות שעשה שבהם נאחזה בו הסטרא אחרא ומושלת בו והוא משל לחולה המלא ליחות ועיפושים וכו' ואמנם בכח הסיגופים נכרתה אחיזת הקליפ' מעליו ע"ד מ"ש בריש פ' שופטים לדון בסייף למאן לס"מ והוא מש"ה רבים מכאובים לרשע וכו'. והדבר הב' הוא הוידוי שבהבל פיו מפני הדרכים והיינו בכח קולות צעקותיו ובכייתו.
הג' יחודים וכוונות להמתיק הדין ולהמשיך השפע שהוא עצם השופר עמוד מכסא דין ושב על כסא רחמים: לבא לקמאי לאעלא. לבא לפני וגם ולהכנס לפני ולפנים: מפניך פני זעם ועברה וירצה אע"פי שכבר ניתנה לך רשות להשחית בכל זאת יש כח בת"ח לעשות תיקונים להעלות שומעי עצתו:
במצור באתר וכו' עילאין מלאכין. ותתאין הצדיקים התחתונים והוה כמ"ד במקום שבעלי תשובה עומדים וכו':
איהו מצור ה"ס הבינה שהיא מגדל עוז והיא ממש מצר הגוף בבחי' הגרון ונל"עד שכאן סודו בבינת אריך שה"ס הגרון שלו. וכבר נמשל המגדל לצואר בשיר השירים ובזה יכין מה שנמצא שהבינה והכתר נקראים מגדל וכמ"ש תפרדס בערך מגדל והוא בסוד בינת הכתר שהיא כתר לאו"א. ונודע שבכח התשובה ביו"הך מעלים עד כתר בינה סוד קה"ק וידוע שכתר אימא ה"ס הושט וקנה בחכמ' והוא ה"פ ס"ג ועם שם אהי"ה שהוא בבינה גי' מצו"ר נמצא פי' הפ' בכללו שה' נותן ב' סיבות למחבל שלא להרע לת"ח אפי' בעת הזעם. א' כי ממנו תאכל. השכינה נהנית מתורתו בשעת חוסר זכות בני עירו וע"ד ישב בדד וידום כנז' בפרקי אבות. והסבה ב' כי האדם הזה עץ השדה וכנז"ל וכחו גדול ליעץ את בני מקומו לבא מפניך במצור. ובפי' זה יתיישב כפל לא תשחית ולא תכרות וגם שינוי פי' ב' תוי"ן של תא"כל ותכרו"ת ונמצאו ב' טעמים להצלת הצדיק מפני העבר ומפני העתיד:
ותגש גם לאה וכו' בנ"א ישנה מ"כ וז"ל פתח ואמר וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר הילדים וכו' ת"ח ההוא רשע דעשו יהיב עינוי לעיינא על נשין ובגיניה אתקין תקונוי יעקב תרי שפחות בקדמיתא ובנייהו לבתר דחשיבו יתיר. ואת לאה וילדיה אחרונים לאה אבתרייהו ובנהא לבתר רחל ובנה יוסף והוא עבר לפניהם וכו' כד סגידו כלהו מה כתיב ותגשן השפחות הנה וכו' ותגש גם לאה וכו' ע"כ: