מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ג:שסג

דהא אתגליא: ר"ל בסוד הפרצופים והתלבשותם זה בזה: אבל אחר שזכה העולם שרש"בי גילה סדר התלבשותם וגם סודות הפרצופים המושרשים זה בזה: מבואר פסוק זה שידוע שרחל יוצאת מת"ת זעיר ועיקר קומתה נגד נה"י שלי שנקרא מלבר לפי שעיקר הזעיר הוא חב"ד חג"ת כמ"ש בספר מבוא שערים בשער התפלין: אבל נה"י הם לצורך הנוקבא. וגם נודע שיסוד אבא יוצא משל אימא ומתפשט אורו בכל הנוקבא. וכמ"ש אבא יסד ברתא: ולכן היא נקרא חכמה והיה ממש תחת השמש עצמו של זעיר:

לכרסייא מתתקנת ליה שכן דרך הישיבה היא בשוקים דהיינו נה"י דזעיר שבהם מאירים נה"י דנה"י דאבא: וגם שמן החזה ולמטה יש אחיזה לרע שם שהוא מקום רחל: מ"מ הארת אבא המאיר בה מהפכת הכל לטוב וזהו טובה חכמה עם נחלה וכו' שהלא שרש ישראל העיקרי הוא בחכמה שכן נבררו וקדמו במחשבה:

ואומר קדש ישראל לה': והנה אבא הנחילם לכ"י שאוחזים בה ולכן כשהם ברורים וצדיקים מוסיפים כח במקורם העליון חכמה עילאה להאיר בחכמה תתאה. אבל תושבחתא יתיר לרואי השמש פירוש כשאימא מתעלה עד למעלה מתג"ת וכמו שהוא בחזרת עמידה שהוא בעצמו דזעיר. שאז מתגלה ומתראה מה שהיה מכוסה וזהו לרואי השמש לאינון דזכו בתומ"ט:

לאתחברא ביה כשמתעלים חג"ת דיליה לחב"ד דידיה:

ולאתקשר' ביה היינו שיזכו להתקשר בעולם הזכר בדעת שלו וזוהי מעלת יתרונם: שלא תאמר שיותר טובה לנו כשאימא בחזה דזעיר שהיא יותר קרובה אלינו קמ"לן שאינו כן כי גדול מאד העילוי לזוכה להתעלות ולהתחבר אל השמש הקדוש:

דהא אחיד באילנא דחיי משא"כ מן החזה ולמטה שסודו אילנא דמותא כידוע:

בחיין דהאי עלמא מן החזה ולמטה ובחיי דעלמא דאתי מהחזה ולמעלה: א"נ חיין דהאי עלמא: ד' מוחין דעס"מב שאם תמלא וא"ו של שם ב"ן בא' עולים עץ החיים דעלמא דאתי ע"ב קס"א שג"כ עולים עץ החיים. מאי ויתרון דעת שבו מתייחדים ב' יסודות דאו"א הנקרא חיים ויש לפרש פ' כי בצל החכמה בצל הכסף אימא נקרא כסף בסוד חסדיה וגבורותיה הנמתקות ועיין לקמן דף רע"א ע"א סוד נ' כסף ואומר הפסוק שרואי השמש זוכים לחו"ב. חכ"מה כס"ף גי' ע"ץ החיי"ם. אבל יתרון הדעת הוא החכמה שממנה התורה ולכן אמר בפ' בשלח דף ס"ב ע"ב שמזון הת"ח הוא מחכמה. ולהיותה סוד החיה ממנה החיים העיקרים וז"ש תחיה בעליה: