מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ג:רכט

דא שמיטה קורא לה עתה בשם שמיטה משום דעיקרן של תוכחות אלו באו על ביטול השמיטות כמ"ש אז תרצה הארץ וכו' ואומרו דאיהי שבע דאיקרי שבע מובן במ"ש בדרוש שביעית שלעולם אין המ' תחת נה"י דזעיר אלא כנגד נה"י או מצד אחור או מצד פנים וא"כ היא נק' שבע בערך ו"ק דזעיר לא בבחינת המקום שהרי אינה תחת היסוד שהוא הששי ואמנם ידוע שבתחלת האצילות כשהיו בזה אחר זה אז היתה נקודת המלכות שביעית ממש אבל אחר התיקון היא אחורי נה"י ולכן אמר דאיהי שבע פירוש קודם התיקון דאיקרי שבע אחרי התיקון. ולזה מביא פסוק מקץ שבע שנים דלא מסתייה בפ' כי ששת ימים עשה ה' וכו' וביום הז' וכו' דהא דהתם מיירי לפי ערך ז' נקודות דעולם קדמאה לכן מביא פ' השמיטה שעיקרו בתיקין העולמות וז"ש וע"ד שבע וכו' כלו' שע"כ אמר שבע לשון נקבה ולא שבעה לשון זכר דהוה אמינא שגם היא נק' יום השביעי ואינו ענין לכאן. לכן מביא עוד פ' זה להורות דשבע האמורה הכא איירי דוקא בבחי' השמיטה על הטעם הנז"ל.

ואיקרי שבע ואיקרי בת שבע: ירצה שלא תמצא שתקרא בת שבעה לפי שבחי' שבעם תרמוז למלכות בסוד ימי קדם ואז לא היתה בחי' נוק' אכן אחר התיקון שהיא בסוד נוק' ממשית תקרא שבע ובת שבע. ומפרש ואזיל בחינותיה. אלא שבע בלחודהא וכו' הודיענו בקיצור נפלא כל סוד השמיטה הסובב על ב' קוטבים א' הוא מ"ש בדרוש שביעית שההפרש שיש בין שבת לשביעית הוא שבשבת עולים כל העולמות עד שנמצאת הנוקבא במקום אבא והזעיר עולה לדיקנא. אבל בשביעית אין עלייה רק לעולמות בי"ע שהן עולמות הנוקבא וכל א' בסוד ז' היכלות: והמ' דאצילות לבדה עולה למקום נה"י (פי' שנה"י מתעלים לחג"ת שאין עלייה זו נחשבת של הזכר כי הוא עיקרו חב"ד חג"ת כנז' בשער התפילין):

ולכן אמר שבע בלחודהא והרי הקוטב הא'. והב' הוא מ"ש עוד בדרוש שביעית כי בהתעלות העולמות בשבת עולים נה"ים במקום חג"ת וחג"ת במקום כח"ב. וכח"ב במקום נהי"ם וכו' אבל בשביעית אינו כך אלא עולים נה"י דעשייה במקום חג"ת ומ' דעשייה במקום נה"י נמצא כי מלכות נפרדת מנ"הי ואינה עולה עמהם במקום חג"ת רק במקום נה"י ושם נשארת לבדה והנה לעומת כן אמר בכאן שבע בלחודהא כי היא נפרדת מנה"י אשר דרכה בשאר עלייות לעלות עמהם ואז יצדק בה שם שבע בעצם כי כן היא השביעית ממש גם בערך המקום:

ואז יש בה כח למיעבד שמיטה דהיינו להעלות אליה ג' עולמו' שלה והיא והם שובתים מבחי' המלאכות השייכות לקרקע דהיינו פעולת הבירורים השייכים לה כי הם נעשים מעצמם בסגולת השביעית וזהו סוד שבת הארץ וגם היא מוכנת למיעבד דינין שכיון שהיא לבדה היא אש אוכלה לעשות דין כי יחסר לה א' דשם אדנ"י הממתקה והם סוד ש"ך דינין ה"פ דין בסוד שם ב"ן בהכאה יו"ד פ' ה"ה ר' ו"ו פ' ה"ה ק"ך הרי ש"ך ועם שם ב"ן עצמו הרי שב"ע וכוונתה בכל מכה ויסירין היא לאפקא חירו. הוא חירות הניצוצות המשועבדות בעון האנשי' ובכח היסורין נפרדת הקליפה ונשאר המוח נקי ומבורר והיינו שבע על חטאתיכם פי' שהיא ממונה ושולטת על החיצונים ובס' קרית ארבע מ"כ בין משם הר"מק ובין משם הר"חו ז"ל בשיטתו הראשונה שפי' לאפקא חירו על סוד עבד עברי היוצא בז' שה"ס מדת המלכות וכנז"ל בפ' בהר סיני דף ק"ח ע"א ונלע"ד דקושטא הכי אבל אין נראה שבכאן יכוין לזה חדא דא"כ הו"ל לאסמוכיה בתר אומרו למעבד שמיטה ועוד דאי הוא מלתא תליתאה הו"לל ולאפקא בו' כמ"ש ולמעבד דינין. ותו דדוקא בשמיטה ודינין כתיב לישנא דשבע אבל בעבד עברי כתיב בשביעית ור' יוסי לא דריש הכא אלא שבע ולא שביעית. ודע כי מלת כלה הכתיבה כאן אין בידי ליישבה אלא נ"א היא הנראית נכונה וה"ג לאפקא חירו דכולא. ובקרית ארבע גריס הר"חו לאפקא חירו כולא בה:

בת שבע איקרי וכו' נראה שהוא כשאייה לבדה אלא מקבלת מיסוד אימא שבחזה דזעיר כי שם שרש כתרה ושם סיום בחי' ס"ג שה"ס אימא המתפשטת בכחב"ד חג"ת דזעיר הרי שגם היא בסוד שבע ורחל היוצאת ממנה נק' בת שבע וז"ש בת שבע איקרי דאתחבר באחרא פי' בשבע אחר. לאנהרא ה"ס כתר שלה שה"ס ב"פ אור ואז היא שולטת בהדרת כתר מלכות והנה ידוע מסוד תפלת שבת כי שם י"ה אדנ"י ה"ס כתר שלה וה"פ י"ה אד"ני עם ב' כוללים גי' ב"ת. כי בהכתרה בשם זה היוצא מן ה' אחרונה דאה"יה המסתיי' שם בחזה ושע"כ בה"פ י"ה אד"ני נק' ב"ת אז היא מאירה ושולטת בכ"ח שבע העליות. ואז היא בסוד י"ד וסודו דוד המלך שסודו מיסוד לאה ושהוא מ' בינה אבל הוא מסוד דכורא משום דקי"ל דבינה נק' דכורא כדאית' בפ' ויחי דף רמ"ז ע"א מכנסת ישראל ולעילא כולא הוא דכר וכו' ואיתא בס"הכ שלאה ה"ס העולה והנה דוד כולל בחי' שבע דלעילא וגם הארת אימא שמשם ולמטה המאיר לבת שבע זוגתו. וגם סוד אותיות שמו רומזות לזה דהיינו ד' על ו' הוא יסוד אימא שעל גוף ת"ת זעיר שה"ס י' ומשם ולמטה ו' זה על ד' היא נוקבא דיליה וכן באר שבע בארא דיצחק גם הוא ה"ס יסוד אימא ב"ן קנ"א העולים בא"ר ומשם נמשך למ' ונלע"ד שבת שבע הוא בסוד התתקנה בסוד החסדים. ובאר שבע בסוד הגבורות להעלות מ"ן עכ"ל הרמ"ז ז"ל:

תם ונשלם ספר ויקרא שבח לאל גדול ונורא: