מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ג:קעח

מאן שבעת ימים בא להוסיף על הנז"ל כי מלת שבעת לשון נקבה הו"לל שבעה ימים. ותירץ הא אתמר. והוא מ"ש לעיל שסודו בת"ת דאימא שהוא כתר זעיר הכולל חב"ד חג"ת: איקרי שבע. דהיינו בבחי' עצמה היא נקבה של אבא וזהו שבע אבל בהיותה כתר זעיר נק' שבעת ימים. כי שבעה הוא זכר ות' רומז לנקבה והיינו ת"ת דאימא לכתר זעיר: ואיקרי תשובה כי ה"ס לובן ורחמים ונק' רישא חוורא כמ"ש בא"י. ובענין זה תבין פ' ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים. שידוע שפתח אהל מועד הוא בשליש תחתון דת"ת זעיר מקום יציאת ראש רחל. ונצטוו אהרן ובניו להדבק שם בכוונת לבם לקבל אור הבינה שבכתר זעיר המתפשט בח"בד חג"ת ולהפוך הדין לרחמים כי כן אימא נקרא אחידא בימין כמ"ש בדרוש צייור העולמות ולזה נאמר כי ז' ימים ימלא את ידכם היא יד הגדולה:

שבע אנפי מלכא וכו' לקמן דף ק"ה ע"א מדבר בענין זה ואומר שמי שמחלימים אותו בשבת חלום רע הוא להיטב לו באור עתיקא המתגלה בשבת. לכן אמר קורעים לו לרמוז אל ש"ע נהורין העולים קר"ע וכ"כ בס"הכ בכוונת תענית חלום אבל אני רואה הפרש אחד בין הכתוב כאן למ"ש שם. כי שם אמר ששבעים שנה הם ע' כתרי מלכא דהוא אתחזי בהו וכאן אמר שהם שבע אנפי מלכא. ונלע"ד לפרשו במ"ש בס"הכ הנז' שפי' שם ב' עניינים על סוד ע' שנה. א' ה"ס שבעים אותיות שיש בז' שמות עסמ"ב ושל קס"א קנ"א קמ"ג. וכנגד אלו אמר לקמן ע' כתרי מלכא שהם ע' ממש. וה"ס עטרין דיליה דהיינו מוחין הפנימיים שכשישנם בראשו הוא נמצא להיטיב ואם לאו אז הוא נעלם. והענין הב' ז' יו"דין דע"ב ס"ג ולעומת כן אמר כאן ז' אנפי מלכא שהם ז' אותיות. והפנים העליונים הם בסוד ז' ר"ל תרין תפוחין דעתיק תיקון ואמת שהוא תיקון השביעי וסודו ז' שמות ס"ג העולים אמ"ת וכן בזעיר יש ז' פנים שהם אלו הז' יוד"ין שבחו"ב שלו המאירים בפניו ואז הם ע' פנים לתורה דכתיב בה כי היא חכמתכם ובינתכם. ובשעת הדין ב"מ נאמר והסתרתי פני וז"ש אסתכמו עליה וכו' שנתעלמו מהשגיח בו ואפ"ה בכח סגולת התענית בשבת נקרע גזר דין.

מ"ט בגין דאחיד וכו' שידוע שכתר הוא שרש כל המוחין ולהיותו מאור אימא לכן יש בו כח להאיר את המוחין ולתקנם ולכן נק' שבע גי' הוי"ה אל"הים במיליי יו"דין: ואיקרי תשובה כי לגבי זה האיש שמתענה הו"ל כיום הכפורים שחל להיות בשבת כי התענית הוא בפנימיות אימא. פי' לשאינו ניזון מאכילה החיצוניות רק מן הפנימית. כי אור המוח הוא המושפע בכל הפרצוף כמ"ש הרב ז"ל בסוד התענית. וז"ש דאחיד ביה בפנימיות הכתר שהוא ת"ת דאימא. וידוע שבינה ה"ס שבת הגדול. וגם ת"ת הוא ז' לכחב"ד חג"ת והוא היה היום הז' למילואים כי יום הח' הוא היה יום א' סוד ראש רחל כנ"ל בפ' ופתח אהל מועד. ואותו יום ר"ח ניסן היה שסודו בגלגלת רחל כנודע מסוד חדשי השנה. בכולהו אחיד שכולם נכללים שם: ואהדר בתשובה בתענית בפנימיות הכתר כאמור ולכן נקרע גזר דינו. בכולם שכולם נתבסמו ובש"ע נהורין הנ"ל וסודם באימא כמ"ש בדרוש שלוח הקן ע"ש: ואז האירו ז' אנפי מלכא האמורים שסודם ז' יודין וכל א' מתרבה בעצמו עולים ש"ת ועם ב' כוללים דע"ב וס"ג גימ' שב"ת:

ע' שנין איכא בחלמא הלא החלום סודו התעלם הגדלות בתוך הקטנות דהיינו הסתר פנים וכמו שהיה בגלות בבל שעליו כתיב פ' והסתרתי פני מהם. ואלו נתעלמו ע' שנה שהוא מה שנרמז בחלום רע שמראים לו סתר פנים עליונים ממנו שהסי' התעלמות הע' שנה על זה נאמר היינו כחולמים. ירצה היינו רק כחולמים בהסתרת הפנים אבל לא זכינו אל התיקון והביסום של התשובה. כי ה' שב את שיבת ציון. ולא בזכותנו שאם היינו אנו השבים היינו זוכים למעלות רמות כמ"ש בדברי רז"ל:

כגוונא דא פי' מעין זה אבל לא כמוהו ממש כי הנז"ל ה"ס ע' שנה שהיא כללות גדול של כל המוחין. אבל בכהן הוא ז' ימים דהיינו ז' ימים דהיינו ז' מדות כח"בד חג"ת דזעיר. ושל ע' שנה הוא בסוד המוחין: כאן בה"א עילאה ה"ס אימא עילאה וכנז'. וה' תתאה ה"ס תבונה שסודה ממלכות בינה שהיא ה' תתאה: