מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ב:קפט
Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on Zohar 2:189 · מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →היא בתרומת הקדשים וכו' האי קרא וכו' הרח"ו ז"ל פירש דדייק מלת היא המיותרת לומר היא לא תאכל לאפוקי בת כהן אחר שהיא האלמנה השבה אל בית אביה שזו תאכל. וז"ש אקרא אחרא סמיך. ומובן במה שפי' בו הסבא לקמן איש זר יצ"הר:
איש גר קליפת נוגה: ופ' כי תהיה אלמנה וגרושה פירש בדף ק"א שהוא על המת בלא בנים שיורד מעלמא דדכורא לעלמא דנוקבא. ולפ"ז אם תבחין סדר המדריגות תמצא שפסוק האלמנה הוא קודם לפ' איש זר וזה מפני שסתם הנשמות מקורן בזעיר וכמ"ש לקמן ועאלת בגו סתימו דאילנא דחיי שה"ס יסוד אימא שסגור וחתום בתוך זעיר כמ"ש בכוונת ק"ש שעל המטה וכמ"ש באוצ"ח בדרוש ג' כקודין שהנקודה הסתומה ה"ס ג"ע. ועיין בפרשת תצוה ותמצא ששם מקור הנשמה. ואם אחר בואה לעולם תזכה לחזור למקורה אז יש בה א' משני ירידות א' שתרד מעולם הזכר לשל הנקבה והוא הרמוז בפסוק כי תהיה אלמנה וכו'. הירידה אחרת יותר תחתונה אם תושפע בתוך גר או שתרד לקליפת נוגה והיא שנרמזה בפ' לאיש זר. ונמצא דהאי קרא הוא ממש סמוך לפסוק האחר ודייק מה שחזר ואמר ובת כהן כי תהיה וכו' דהו"לל וכי תהיה אלמנה וגרושה דקאי על פ' ובת כהן הראשון. אבל לפי הסוד ב' מינים שונים הם. כי בת כהן אלמנה שאין לה בנים אפשר בצדיק שלא הלך אחר איש זר הוא יצ"הר וכ"ש דלא שייכי הפירושים האחרים ולכן לא יכון לכתוב וכי תהיה אלמנה וכו' אלא ובת כהן שהוא ענין אחר:
הני קראי כמשמען זה כלל גדול אצלנו בתורתנו הקדושה שכמו שאור ה' המחיה כל העולמות מקורו בקודש העליון והולך ומתפשט עד העולם הזה החומרי. כך דרכי פרדס התורה גם המה קשורים זה בזה מכוונים א' אל א' עד שהיותר טפל שבהם שהוא הפשט יהיה לו יחס ושייכות עם הסוד שהוא העליון כמר"זל אין מקרא יוצא מדי פשוטו הגם שתפרשהו בדרך סוד או דרש ורמז לא יהיה משונה מהפשט. ואלה ב' הפסוקים יהיו למשל שהרי לפי הסוד בת כהן היא הנשמה לפי שמקורה מן החסד והיא נמשכת ממש מזווג העליון כמ"ש בויקרא היך גופ' דלתתא מדכר ונוקבא אוף הכי נשמתא. וזה כולל כל הנשמות ובת כהן הגשמי שאביה אחזו בפרטות במדת החסד וקודם נישואיה היתה אוכלת בתרומה וחזה ושוק ואחרי הנשאה לזר לא תאכל כלום משום קודש ובהיותה אלמנה חוזרת ואוכלת בתרומה אבל לא בקדשי מזבח ואלו הפרטים עצמם ישנם בכללות הנשמות שהיא בת כהן העליון שבהיותה במקורה נהנית מן הקדש ואח"כ בתשובה אל בית אביה אינה נהנית אלא בתרומה שהוא בעלמא דנוקבא. באופן שמלבוש הפשט הוא צלם דמות הסוד. וז"ש הני קראי כמשמען אבל מלין דאורייתא וכו'. מלין דחכמתא ממש הסוד והפנימיות המעולה בסוד האצילות דאבא תקנן באצילות:
לאו מלין דחלמא וכו' דע לך שהחלום נמשך מרושם אור הגדלות הכמוס בקטנות שנשאר שם אבל בפתרון מתגלה אותו האור ויוצא מן הכח אל הפועל: ועכ"ד איצטריכו למיפתר וכו' שיהיה שייכות ודומוי לפתרון עם החלום. דאלת"ה לא יתגלה האור מסתימותו. והנה אוריית' לאו מלין דחלמא שהוא רשימו לבד. אלא היא עצמות פנימיו' העולמו' ממעל' הגדלו' המעולה שבכל האורו' וצריך להמשיכם ביושר כדי שיתפשט האור ביושר ממעלה למטה כי ישרים דרכי ה' ופושעים בעוות הסדר עושים רקיעי שוא ותוהו כמ"ש בפ' בראשית ובהם יכשלו. והקדים הסבא זה על אודות סודות הנשמה והגלגול שגילה בכאן לחברים רמוזים בפ' עבד עברי ואמה שנראה דבר רחוק מפשט הענין וכן פסוק בת כהן. לכן הודיע שהם סתרי תורה ופנימיותה:
נשמתא עילאה ברתיה וכו' ידוע ששני מיני זווגים יש למעלה א' הוא לעשותה כלי והוא מסוד ג' ע"ב דס"ג ודמ"ה ודב"ן שהם רי"ו. והשני ע"ב דע"ב והוא טיפת הדכורא הנשפעת ביסוד הנוקבא אימא וממנה הנשמ"ה וה"ס עיבור ע"ב רי"ו וז"ס כה"ן שעולה ע"ב וג' יתירים כנגד ע"ב דס"ג מ"ה ב"ן. ועוד מקור הכהן הוא בחכמה כמ"ש לקמן ובו שם י"ה וה"פ י"ה גי' כה"ן. ושם הוא מקור הנשמה באבא כמ"ש כל הנשמה תהלל י"ה ונקרא ברתיה דאאע"ה שימיו היו קע"ה שנה ה"פ יו"ד ה"י. וכשהיה בן ע"ה כמנין כה"ן יצא מחרן והוציא הנפש אשר עשו. ונק' קדמאה לגיורין בין מפני שנשמתו היתה הראשונה שיצאה מהקליפות ובין שהוא היה הראשון שהוציא נשמות אחרים משם וזה בהמסרו על ק"ה לקבל אור מחכמה:
ואיהו משיך וכו' שידוע שכל האור היורד מלמעל' בתוקפו בלי השתנות ממעלת עצמותו צריך הוא שהחסד ימשכנו בסוד יומם יצוה ה' חסדו מלשון צוותא ולויה. ולא כהן ממש ידוע שיש ד' בחי' בפרצופי זעיר דהיינו דקטנות דיניקה וגדלות ו"ק וגדלות גמור הן מ"ש אח"כ הוה כהן והוה סגן וכו'. פירש כהן הדיוט הוא מקטנות.
וסגן הוא מיניקה והענין כי הקטנות הוא שמות אלהים ועיקר הארתו י"ה דאלהים וה"פ י"ה גי' כה"ן. ואמנם ביניקה יש כבר הארת הוי"ה והיא בסוד ה' אלהים וגי' סגן בהכללם יחד. וכ"ג הוא מסוד הגדלות כ"ף ה"ה נו"ן גי' רי"ו. וכהן דלאו איהו גדול הוא כהן שנתקן לסניף הכ"ג וכן משוח מלחמה והוא מבחינת ו"ק דגדלות והנה להיות שכהן הדיוט הוא מבחינת הקטנות שאין שם הארת חסדים לכן אמר ולא כהן ממש שמסתמא כל כהן מסוד החסדים וידוע ששם איש נאמר על בחי' הקטנות כמ"ש ה' איש מלחמה. וע"כ נק' איש כהן במקום פגימתו דהיינו ובת איש כהן כי תחל לזנות שעון הזנות מעורר מדריגת הקטנות שעושה מעשה בהמה. וע"ד אית נשמתא ידוע שנפש מן הקטנות רוח מן היניקה נשמה מהגדלות והן בנות ג' בחינות הכהנים האמורים. מאתר עלאה ה"ס ע"ב דעיבור המשוך ממזל נוצר חסד: